״בליץ מדיני״ מוצלח: האיחוד דחה סנקציות נגד ישראל, אך הבהיר כי עודן על השולחן

שרי החוץ של האיחוד האירופי לא הגיעו היום (שלישי) לקונצנזוס או לרוב המיוחד שהיה דרוש לאישור הסנקציות נגד ישראל. הסנקציות הועלו להצבעה בפורום המדיני של האיחוד בבריסל, בעקבות דוח שקבע כי ״יש אינדיקציות״ לכך שישראל מפירה זכויות אדם.

הסיכוי לאישור ההצעות היה נמוך מלכתחילה, ועוד יותר אחרי ההסכם ההומניטרי בין האיחוד לישראל. עם זאת, הדיון מהווה תקדים מסוכן והסנקציות עדיין עשויות לעלות לדיון מחודש בהמשך.

הדיון התקיים על רקע דוח שהוכן באיחוד האירופי לאחר שלפני כחודשיים, בעקבות המשך המלחמה בעזה, ביקש שר החוץ ההולנדי שהאיחוד יבחן אם ישראל מפרה זכויות אדם בעזה. לבקשה הצטרפו 17 מדינות נוספות, בהן אירלנד, ספרד, סלובניה, מלטה ולוקסמבורג, וגם מדינות כמו צרפת, שבדיה, בלגיה ואוסטריה.

הדוח, שהוצג בחודש שעבר למועצה האירופית, הסתמך על דוחות של גורמים בינלאומיים שישראל טוענת לגביהם כי אינם מאוזנים. בעקבות המסקנות ביקשו מספר מדינות להשעות את הסכם האסוציאציה - ההסכם המסדיר את יחסי ישראל והאיחוד.

בבדיקה תקדימית שערך האיחוד האירופי לקראת הדיון, טען הייעוץ המשפטי של שירות החוץ כי ניתן להשעות חלק מההסכמים בין האיחוד לישראל ברוב יחסי בלבד, ללא צורך בקונצנזוס.

השעיית ההסכמים נושאת השפעה רחבה. משמעותה היא הסרת הקלות המס והמכסים, ביטול מדיניות ״השמיים הפתוחים״, והגבלות על שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי - כל אלה יכולים לעבור ברוב יחסי של 17 מדינות המייצגות 65% מאוכלוסיית האיחוד.

המאמץ הדיפלומטי הישראלי

לקראת הדיון, משרד החוץ ניהל מאמץ דיפלומטי נרחב. שר החוץ גדעון סער קיים בשבועות האחרונים פגישות עם שרי חוץ אירופיים רבים, כולל שלוש פגישות עם שר החוץ הגרמני. כמו כן הוקם מנגנון תיאום בין ישראל, גרמניה ואוסטריה. אופן הצבעתן של המדינות לא פורסם באופן רשמי, אך גורמים במשרד החוץ מסרו כי מדינות כמו גרמניה, איטליה, אוסטריה, צ׳כיה, הונגריה וקרואטיה התנגדו להצעות  להטיל סנקציות על ישראל.

מה שתרם לדחיית הסנקציות היה ההסכם שישראל הגיעה אליו עם האיחוד האירופי, במסגרתו היא התחייבה להגדיל את הסיוע ההומניטרי לעזה. ״בשבוע שעבר ישראל והאיחוד הגיעו להבנה על הרחבת הסיוע ההומניטרי לעזה. אנחנו רואים סימנים חיוביים - יותר משאיות נכנסות לעזה, יותר נקודות כניסה נפתחות וקווי חשמל מתוקנים״, אמרה נציבת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס.

על אף זאת, היא הבהירה שהצעדים נגד ישראל ״נשארים על השולחן״, והאיחוד יהיה מוכן לפעול בעתיד אם ״ישראל לא תעמוד בהתחייבויותיה״. היא הדגישה כי ״המטרה היא לא להעניש את ישראל, אלא לשפר את המצב ההומניטרי בעזה״. למרות זאת, ההערכה היא שהאפשרות הבאה להפעלת הסנקציות תהיה רק בעוד כחודשיים, וזאת בעקבות פגרת הקיץ באיחוד.

לקראת הדיון הציגה קאלאס, לבקשת חלק משרי החוץ, עשר אפשרוית לסנקציות נגד ישראל על רקע הדוח המדובר. האפשרויות שהוצגו נעו מצעדים חמורים כמו השעיית הסכם האסוציאציה כולו או צמצום קשרי הסחר, דרך הטלת סנקציות על שרים ישראלים ואמברגו נשק, עד לביטול הפטור מויזה לאזרחים ישראלים והוצאת ישראל מתוכניות שיתוף הפעולה המדעי.

שרת החוץ של סלובניה טניה פאיון, מהמדינות הבולטות בהתנגדותן להתנהלותה של ישראל, כתבה לאחר הדיון כי היא מצרה על התוצאה וכי ״הסכם עקרוני על סיוע הומניטרי לא יכול להיות תירוץ לחוסר פעולה״.
שר החוץ גדעון סער מסר בהודעה לאחר הדיון כי ״עלה בידינו להדוף את הניסיונות לנקוט סנקציות נגד ישראל באיחוד האירופי. עצם הניסיון לנקוט סנקציות נגד מדינה דמוקרטית שמגנה על עצמה הוא מקומם״. הוא הודה ״לידידותינו באיחוד האירופי ולשרי החוץ שלהן״ שעמדו לצד ישראל וכן לעובדי משרד החוץ ולשגרירות בבריסל.