הניצחון לא יגיע משם: ביטול המשלחת הערבית - לא תשרת אותנו
משלחת השרים הערבים לראמללה, שתוכננה למחר ובסוף בוטלה, היא לא משלחת לבבית • לא בטוח שחסימתה היא הדרך הנכונה עבור ישראל • דווקא על הרקע הזה, ישראל מוכרחה להראות שהיא לא ראש בקיר; ושהיא מסוגלת להפריד מבחינה מדינית ופוליטית, בין הרש"פ ברמאללה, לבין חמאס בעזה
Your browser doesn’t support HTML5 audio
אפשר להבין התנגדות ישראלית למפגש שרי חוץ ערביים ברמאללה, בלשכתו של יו"ר הרשות, מחמוד עבאס. לפי הדיווחים, במשלחת שתוכננה למחר (ראשון) ולבסוף בוטלה, בראשות שר החוץ הסעודי, היו אמורים להשתתף גם שרי החוץ של קטאר, טורקיה, מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות. להוציא הנציג האחרון, זו לא משלחת לבבית במיוחד, וישראל לא צריכה לסבול בחישה של קטארית-טורקית בצורת מגפיים מדיניות על הקרקע.
מדאיגה עוד יותר היא תכלית הביקור המוצהרת: קידום פתרון "שתי המדינות". כאן עולה חשש שמדובר במעין ביקור הכנה לכנס הבינלאומי שמובילות סעודיה וצרפת בחודש הבא באו"ם, שיקרא לקהילה הבינלאומית להכיר במדינה פלשתינית.
מובן מדוע ישראל רוצה לבלום את הגל העכור הזה, שמשמעותו ההיסטורית בלתי נסבלת בכל קנה מידה מוסרי ואוניברסלי. שנה וחצי אחרי שהוציאו מתחומם את אחת ממתקפות הטרור הרצחיות, הסדיסטיות, המופרעות בתולדות האזור – יקבלו הפלשתינים מתנה מדינית.
אבל זו המציאות, ולא בטוח שחסימת משלחת שרי החוץ הערבים היא הדרך הנכונה עבור ישראל. היוזמה הנואלת, מעוררת הבחילה, של מקרון לתגמל את הטרור, תקודם גם בלי הביקור הזה.
ייתכן שמניעת הכניסה של המשלחת לרמאללה תעצים את הגל האנטי-ישראלי העולמי, שנשיא צרפת עומד כעת בחזית ההנהגה שלו. דווקא על הרקע הזה, ישראל מוכרחה להראות שהיא לא ראש בקיר; ושהיא מסוגלת להפריד מבחינה מדינית ופוליטית, בין הרש"פ ברמאללה, לבין חמאס בעזה. שלא "כל הערבים אותו דבר", מבחינתה.
לא בטוח שחסימת משלחת שרי החוץ הערבים היא הדרך הנכונה עבור ישראל. היוזמה הנואלת, מעוררת הבחילה, של מקרון לתגמל את הטרור, תקודם גם בלי הביקור הזה.
בהרבה מובנים, דווקא גמישות בהקשר המדיני הזה, יכולה לאפשר מרחב תמרון נרחב יותר גם בעזה, וגם מול העולם. חלק גדול מהשרים שתכננו לבקר ברמאללה, מקיימים שיג ושיח משמעותי כיום עם ארצות הברית של טראמפ, הרבה יותר מאשר עם מקרון. אפשר לקרב אותם לצד שלנו. למה לדחוף את איחוד האמירויות, ואת ניצני הציר הסוני המתון, לידיים של הצרפתי?
התשובה היא שזה מחזיר לשולחן אופציה שישראל עדיין מתחלחלת ממנה, והיא הכנסת הרשות הפלשתינית לעזה. כן, הרש"פ שעדיין לא גינתה את 7 באוקטובר, שמסיתה לטרור בתקשורת שלה, שמממנת אסירים בטחוניים ומפעילה תוכניות לימוד אנטישמיות.
אבל זו גם אותה רשות פלשתינית חלשה, שבשטחים שבהם מוכרת שליטתה, יש לישראל שליטה צבאית מלאה, חופש פעולה מודיעיני ומבצעי, ומציאות ביטחונית שהיינו שמחים לשעתק לעזה.
חלק גדול מהשרים שתכננו לבקר ברמאללה, מקיימים שיג ושיח משמעותי כיום עם ארצות הברית של טראמפ, הרבה יותר מאשר עם מקרון. אפשר לקרב אותם לצד שלנו
יכול להיות שבתנאים הנוכחיים יש לישראל מוצא סביר, שיקרב אותה לתמונת הניצחון וגם ינמיך את הצונאמי המדיני. הכרה באחריות שלטונית של הרש"פ בעזה, בתנאים דומים לאלה שמתקיימים כיום בשטחי יהודה ושומרון, כלומר חופש פעולה מודיעיני ומבצעי מלא של ישראל בכל השטח, תיאום בטחוני, ואחריות על הגבולות.
בשביל מהלך כזה, פרו רש"פי, העולם יתן רוח גבית לישראל למימוש מטרת המלחמה: חיסול שלטון חמאס. במקום ללחוץ על ישראל, כמו שכתב כאן ברנאר-אנרי לוי בסוף השבוע, העולם ילחץ על קטאר ועל מצרים להודיע לחמאס שעליו להגלות את עצמו מעזה ולשחרר את החטופים. אם הם לא למען ישראל, אז למען אבו-מאזן. צריך לסתום ת'אף ולתת להם להיכנס לרמאללה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו