תחת איום מתמיד על חייהם, הדיפלומטים הישראלים עומדים בחזית השמינית

יש דימוי לדיפלומטים כאילו עיקר עיסוקם הוא במסיבות קוקטיילים נוצצות. הדימוי הזה רחוק מהמציאות, בוודאי בהתייחס לדיפלומטים ישראלים שמעבר לעבודתם המדינית מאז פרוץ המלחמה, עומדים בקו הראשון של החזית השמינית, החזית על התודעה. הם עומדים שם מול איום קבוע, עליהם ועל משפחותיהם, איום שמכתיב את שגרת יומם בתפקיד ומחוצה לו.

אל הרשימה הארוכה של דיפלומטים ישראלים שנפלו בשליחות העם והמדינה הצטרפו ירון לישינסקי ושרה מילגרם, זוג צעיר מאנשי השגרירות שנרצחו בדם קר. הכרתי את שניהם כזוג מוכשר ומקסים שעתידו לפניו.

להיות דיפלומט ישראלי בחו"ל, במיוחד במציאות של היום, זהו דבר שכרוך בסיכונים. מאז פרוץ המלחמה, על רקע גל האנטישמיות והדמוניזציה השיטתית של ישראל לצד איומים אחרים, משרתים בשירות הישראלי הדיפלומטי בחו"ל נתונים בסיכון קבוע.

מאז 7 באוקטובר חווינו הפגנות ענק מחוץ לשגרירות הישראלית בוושינגטון ומול מעון השגריר. משפחתי הוברחה מהבית בהתרעה של חמש דקות כאשר מאות מפגינים עמדו לצור עליו, ובכל אירוע שכזה לקחנו בחשבון שמישהו יכול לנצל אותו לטובת פיגוע ירי.

כמו אפגניסטן ועיראק

יש בהחלט קורלציה בין האירועים לבין התפרצות אירועים מאיימים על שליחי ישראל בעולם, דוגמת התקופה שלפני ובזמן המבצע ברפיח. הגל האנטישמי חסר התקדים בארצות הברית, ובעולם כולו, פרץ שעות אחרי 7 באוקטובר – הרבה לפני שישראל בכלל נכנסה למהלך קרקעי בעזה. אין דרך אחרת להסביר אותו אלא בזה שאויבינו באזור ובעולם הרגישו שישראל חלשה ופגיעה, הריחו דם והרימו ראש.

במשך תקופה ארוכה מפגינים רעשנים ואלימים היו נוכחים באופן קבוע מחוץ לשגרירותנו בוושינגטון - 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. נאלצנו להיכנס ולצאת מהשגרירות בשיירות מוגנות - לא ברכבים בודדים - בגלל רמת האיום. זה נשמע כמו אפגניסטן, כמו עיראק, אבל כך זה היה בבירת ארצות הברית. מי שהיה יצא ובא רגלית, היה מלווה על ידי המפגינים הללו כשהם צורחים לעברו במגפונים ומאיימים עליו.

כך שגם בארה"ב, שתמיד חשבנו שהיא בטוחה ממקומות אחרים, רמת האיום עלתה. כל נציג ישראלי צריך לחשוב היטב על שגרת חייו, על ביטחון משפחתו ועד כמה הוא מזדהה כישראלי - כאשר כל פעילות שכזו מלווה בהנחיות קציני ביטחון.

התמודדות עם האיום המורכב של אנטישמיות וביטויה האלימים מחייבת אסטרטגיה רב-תחומית ארוכת טווח, ושיתוף פעולה עמוק עם ממשלת ארצות הברית, עם גורמי האכיפה המקומיים ועם ארגונים יהודיים. המאבק מתנהל בכמה זירות במקביל: בתחום הביטחוני - איסוף מודיעין, חדירה לחוגים קיצוניים והתרעה מוקדמת על פיגועים, אם כי לא תמיד ניתן למנוע פעולות של "זאבים בודדים" שמקצינים ומחליטים לפתע לפעול באלימות. לצד זה, נדרש מאמץ נרחב בתחומי החינוך, ההסברה, התקשורת והמדיה החברתית, יחד עם בניית רשת של בעלי ברית שמתנגדים לאנטישמיות ולקיצוניות אנטי-ישראלית.

תמיד אמרנו שאנחנו נלחמים בשבע חזיתות צבאיות במזרח התיכון, אבל אני תמיד הוספתי חזית שמינית: חזית המאבק על התודעה בזירה הבינלאומית, הלגיטימיות של ישראל ומקומה במשפחת העמים. זו חזית מאד-מאד פעילה - במיוחד מאז 7 באוקטובר. אני רוצה להצדיע לנושאים בנטל של חזית זאת, שעומדים מול איום מורכב מצד גורמים אנטישמיים משמאל ומימין, גורמים אנטי-ישראליים ואף שחקנים מדינתיים. כל אלה, ביחד ולחוד, שמו להם למטרה לפגוע בנושאי הדגל ובסמלי מדינת ישראל בעולם.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולשלוח מסר של חיזוק ועידוד לעמיתיי עד לא מכבר, עובדי שגרירות ישראל בוושינגטון, אשר עבדו איתי במסירות ללא קץ וללא לאות בתנאים קשים מאד. אני מכיר ומוקיר אותם. אני רוצה לשלוח מסר של חיזוק ועידוד לעובדי נציגויות ישראל ברחבי העולם. הם בקו חזית דיפלומטי אך גם ביטחוני, כפי שנוכחנו היום. לבסוף, אני מבקש לשלוח את תנחומיי העמוקים למשפחות הנרצחים, שנפלו בשירות המדינה ובשם ההגנה על עצם קיומה.

תא"ל (מיל') מיכאל (מייק) הרצוג, שירת כשגריר ישראל בארה"ב בין השנים 2025-2021.