דרום אפריקה היא אחת המדינות העוינות ביותר לישראל מסביב לגלובוס. מנהיגיה נאבקים בהשתלבות של ישראל באפריקה, והגישו לבית הבינלאומי בהאג את התביעה בטענה ל"פשעי מלחמה" שישראל ביצעה כביכול. הרבה לפני המלחמה דרום אפריקה החזירה את השגריר שלה בארץ הביתה וכבר במרץ 2023 הפרלמנט קיבל החלטה הדורשת לסגור את השגרירות הישראלית.
עם הרקע הזה משלחת ההסברה הראשונה שביקרה בדרום אפריקה בשבוע שעבר, יצאה עם חששות כבדים. את המשלחת יזמה עמותת "ישראליז", והיא כללה את ניצול הטבח משכונת הצעירים בכפר עזה, אורי שפירא, שי אביב, שורדת מסיבת הנובה, ג׳ולנאר מועדי ממשרד החוץ, וחברים נוספים. חברי הקבוצה נבחרו בקפידה על מנת שאיש מהם לא ייעצר בגלל השתתפות בלחימה למשל. דבר קיומה נשמר בסודיות ולא פורסם ברשתות החברתיות או בתקשורת, עד שעזבה את המדינה. ההזמנות לפגישות היו אישיות והמפגשים התנהלו כולם תוך אבטחה כבדה.
אלא שמתחת לכל ההגבלות האלה, התגלתה בפני חברי המשלחת דרום אפריקה אחרת, הרבה יותר מבינה ואוהדת מאשר הממשלה. "המטרה הייתה לספר את הסיפור מזווית אישית, בלי פוליטיקה", מספר שפירא, שביום הטבח היה סגור בממ"ד במשך 16 שעות ונאבק עם המחבלים לבל יפתחו את הדלת.
"פגשנו הרבה אנשים, גם במפגשים יזומים וגם פה ושם ברחוב. רבים מהם נוצרים, שבפעם ראשונה פגשו מישהו שהיה שם בטבח. מה שקיבלנו מהם היה הבנה וחיבוק, חלקם בכו והתרגשו לפגוש ישראלים. אלה היו רגעים חזקים כי מדובר באנשים שיש להם אהדה בסיסית לישראל, וכעת שמעו ממקור ראשון את הסיפור האישי שלי ושל שי. לפחות בשלושה אירועים אנשים אמרו 'תחזרו לארץ ותגידו לאנשים שם אנחנו אוהבים אתכם'. ראינו ופגשנו ברחובות אנשים עם סמל החטופים שאמרו שהם מתפללים למענם. היו גם שאלות קשות וויכוחים, אבל החוויה שלי הייתה שהם אוהדים אותנו, או שהם אדישים", מספר שפירא.
אחד הכלים הייחודיים שהמשלחת עשתה בו שימוש הוא ה-VR שמאפשר סיור בקיבוצים ושמיעת עדויות של חמישה שורדים, בכללם ניצולי הנובה, לוחמים בקיבוצים ואופיר אנגל ששוחרר מהשבי. המשקפות ניתנו גם לחברי פרלמנט ועיתונאים שבאו לפגוש את המשלחת. למעט אחד, כולם ביקשו שהפגישה תהיה מתחת לרדאר.
"המשלחת פגשה כ-2,500 איש באירועים שונים, מהם 25 עיתונאים ועשרה חברי פרלמנט", אומרת יפעת ואן לואן, מנהלת הפעילות ב"איזראליז". "זו לא הייתה משלחת רגילה. חברת אבטחה עשתה בדיקות מקדימות על כל מי שבא לפגוש אותנו. אך המסר של מי שבאו היה שהממשלה לא מייצגת את העם בכל מה שקשור לישראל. הטענה שלהם הייתה שהממשלה מקבלת כסף מאיראן, ולכן נוקטת קו עוין לישראל. בשטח האווירה אחרת לגמרי", מוסיפה ואן לואן.
בין המשפיענים שפגשו חברי המשלחת היו גם כמרים פופולריים עם מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות, שסיפרו לקהל הדרום אפריקני על המפגש הישראלים. רגע ייחודי נוסף נרשם כאשר מנהיג דתי משבט הזולו, בא לפגוש בקבוצה הישראלית. ברגע מסוים, משרתיו של המנהיג כרעו ברך בפני המשלחת הישראלית, כאקט של הזדהות עם סבלם. "יש לנו בעיה מספרית, כי אנו מעטים", אומרת ואן לואן. "אבל ברגע שמגיעים להמונים אפשר להשפיע, ולבקשתם אנחנו כבר עובדים על המשלחת הבאה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו