"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

ישראל, תורכיה, אזרבייג'ן והמאבק על עתיד סוריה

הגנה ישראלית על כפר סורי ליד דמשק מסמנת פרק חדש במאבק השליטה בין שתי שחקניות אזוריות • בעוד ארדואן חולם על החייאת העבר העות'מני, ישראל מרחיבה את טבעת הביטחון שלה אל מעבר לגבול • ברקע: שליחים למוסקבה, תיווך אזרי וחשש ישראלי עמוק מנוכחות מיליציות אסלאמיות על הגבול

,עודכן
0השמעה
כוחות צה"ל בשטח סוריה. סוריה הפכה לזירת ההתגוששות בין שתי השחקניות. צילום: דובר צה"ל

ההודעה של רה"מ ושר הביטחון מהערב לפיה הנחו את צה"ל להגן על הכפר ג'ראמנה בפאתי דמשק, אינה אירוע נקודתי, אלא נקודת ציון משמעותית במאבק הולך ומסלים בין ישראל ותורכיה. שתי המדינות שרואות עצמן מעצמות אזוריות מתכתשות על אזורי השפעה בסוריה.

ישראל חרדה מהאפשרות שמליציות אסלאמיות, כמו אלה של ג'ולאני, יתיישבו על הגבול המקורי בין סוריה וישראל. תרחיש חמור עוד יותר, שבעיניים ישראליות אינו מופרך כלל, הוא כוחות תורכיים בסוריה. לכן נתפסו אזור החיץ וכתר החרמון.

ארדואן ואל-ג'ולאני. בישראל חוששים מהתבססות מיליוציות אסלאמיות, כמו אלה של ג'ולאני, בגבול,צילום: רויטרס, AFP

ישראל לא רוצה את טורקיה בסוריה

כפי שהוסבר פה בעבר, כדי להקדים תרופה למכה, ישראל החליטה להרחיב את מוטת השליטה שלה לתוך השטח הסורי. רק בשבוע שעבר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לא נאפשר לכוחות של ארגון ה-HTS או צבא סוריה החדש, להיכנס לשטח מדרום לדמשק. אנו דורשים פירוז מלא של דרום סוריה – במחוזות קונייטרה, דרעא וא-סווידא – מכוחות המשטר החדש".

ארדואן מצדו רוצה לנצל את נפילת משטר אסד במטרה לחדש את ימי האימפריה העות'מנית. אין כוונתו לשליטה פיזית בשטחים העצומים שהיו אז לאותה אימפריה, אבל הוא חותר כן לאזורי השפעה. בשנים האחרונות הנשיא התורכי פתר הרבה סכסוכים עם שכניו, וזאת במטרה להגדיל את השפעתו האזורית.

בין היתר, מוכר ארדואן נשק לרבות ממדינות האזור, בכללן מצרים – מדינה שעמה היה מסוכסך במשך שנים. גם עם ישראל החל תהליך פיוס שקרס עם פרוץ המלחמה. נתניהו הרי פגש את ארדואן באו"ם והשניים אף הסכימו לערוך ביקורים הדדיים.

נשיא אזרבייג'אן. אזרבייג'אן בתפקיד המגשרת,צילום: אי.פי.אי

ואולם כעת, ישראל מאוד לא רוצה את תורכיה בסוריה. עד כדי כך שהמזכיר הצבאי של רה"מ, רומן גופמן, נשלח למוסקבה (חשיפה של יוסי יהושע). המסר שאותו העביר גופמן לרוסים הוא משהו בנוסח "אל תמהרו לעזוב את הבסיסים שלכם בסוריה. אנחנו מעדיפים אתכם על פני התורכים".

אזרבייג'ן בתפקיד המגשרת

בד בבד, ישנו ככל הנראה ניסיון של אזרבייג'ן לתווך בין ישראל לתורכיה. לבאקו יש קשר אסטרטגי עמוק עם שתי המדינות. ב-19 בפברואר ביקר בארץ היועץ לביטחון לאומי של אזרבייג'ן, חיכמת חג'ייאב, ובין היתר נועד עם נתניהו. מספר ימים לאחר מכן יצא לאנקרה ולפי פרסומים בתקשורת האזרית, מטרתו הייתה להעביר מסרים מרגיעים בין המדינות. האזרים, חרף הרטוריקה העוינת ארוכת השנים של ארדואן ותמיכתו בחמאס, סבורים שישראל לא צריכה לחשוש מהשליט התורכי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר