"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הידוק היחסים ושיתופי פעולה בעקבות המלחמה: ארבל נפגש עם שגרירת אקוודור בישראל

בלשכת שר הפנים נפגשו משה ארבל ושגרירת אקוודור בישראל, מריה כריסטינה צ׳בלוס, ודנו בצורך בהידוק היחסים בין ישראל למדינה שבאמריקה הדרומית • בנוסף, שוחחו על שיתופי פעולה, על רקע משבר כוח האדם בתחום הבנייה והחקלאות שישראל סובלת ממנו והחמיר מאז 7 באוקטובר

,עודכן
0השמעה
שר הפנים משה ארבל בפגישה עם שגרירת אקוודור בישראל. צילום: דוברות השר משה ארבל

שר הפנים משה ארבל, נפגש היום (שני) בלשכתו עם שגרירת אקוודור בישראל, מריה כריסטינה צ׳בלוס. השניים דנו בצורך בהידוק היחסים בין ישראל למדינה שבאמריקה הדרומית ושיתופי פעולה בעקבות המלחמה, כשישראל סובלת ממשבר כוח אדם בתחום הבנייה והחקלאות.

"ישראל יכולה לעזור הרבה לאקוודור ואין לי ספק שהיא תעשה זאת". נשיא אקוודור לאסו (ארכיון),צילום: קוקו

חיזוק הקשר בין המדינות יסייע לקדם פתרונות לטובת שתיהן ויאפשר להתמודד עם המחסור בכוח אדם זר. בפגישה השתתפו ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, משה נקש, והצוותים המקצועיים.

כאמור,משבר כוח האדם בתחום הבנייה בעקבות המלחמהמשפיע מאוד על הענף. "ערב המלחמה עבדו בישראל כ־90 אלף פועלים פלשתינים לצד 24 אלף עובדים זרים, רובם הגדול מסין. בבוקר שבעה באוקטובר הכל התהפך. הפלשתינים לא הורשו עוד להיכנס לישראל ואלפי עובדים זרים נטשו מהפחד. גם הברז מסין נסגר בגלל פוליטיקה. ענף הבנייה נותר משותק", אמר בחודש אוגוסט האחרון אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה בראיון מיוחד ל"נדל"ן היום".

ענף הבנייה (אילוסטרציה),צילום: משה שי

"למרות הצורך הבהול, נקלטו בישראל עד כה כ-35 אלף עובדים, רובם מהודו (הנתון נכון לחודש אוגוסט 2024). אמנם זו הכמות הגדולה ביותר שהייתה פה, אך נכון להיום זה מעט מדי ומאוחר מדי", הדגיש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר