בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג החליט היום (חמישי) להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. קביעתם מהווה מכה פוליטית קשה לישראל, אך היא טומנת בחובה גם סיכון משפטי גדול לאזרחים ישראלים רבים.

עו"ד ירון זמר, מומחה למשפט בינלאומי ודיני הסגרה מהפקולטה למשפטים במכללה למנהל, מסביר, כי "יש משהו שהוא כרגע מתחת לפני השטח בשיח העולמי, אך הוא לא פחות חמור, כי בזה שבית הדין קיבל את ההחלטה הזו הוא משדר אמירה שהוא לא נותן אמון במערכת המשפטית הישראלית. ההשלכות של זה יכולות להיות מופנות כלפי אנשים בדרג יותר נמוך.

"מדובר באנשים ברמת קצינים, חיילים, עובדי מערכת הביטחון והתעשייה הביטחונית" הוא ממשיך. "בית הדין הספציפי הזה אמנם לא ידון באנשים ברמה הזו, אבל יש מדינות בהן הפרקליטות ובתי המשפט יכולים להעמיד לדין אזרחים ישראלים, לנסות להסתמך על אותה החלטה של בית הדין הפלילי ולטעון כי אי אפשר לסמוך על מערכת המשפט בישראל".

"יש עיקרון שנקרא סמכות שיפוט אוניברסלית שמאפשרת לכל מדינה להעמיד לדין על פשעים מסוימים, ישראל עשתה בה שימוש במשפט אייכמן משום שלא היה קשר ישיר בין פשעיו של אייכמן למדינת ישראל, וייתכן שבתי דין בעלי תמריץ פוליטי באירופה או מקומות אחרים שירצו לפעול נגד אזרחי ישראל", אומר זמר.

אמנת רומא: 120 מדינות מחויבות להסגיר לידי בית הדין הפלילי מבוקשים למעצר

120 מדינות חברות באמנת רומא, המסדירה את פעילות בית הדין הבינלאומי בהאג והן מחויבות להסגיר לידיו מבוקשים למעצר. המדינות הללו כוללות את רוב מדינות אירופה, אוסטרליה, קנדה וכל מדינות דרום אמריקה. ארצות הברית לא חתומה על האמנה.

זמר מסביר גם על האפשרות של נתניהו לבקר במדינות החתומות על אמנת רומא: "במדינות החתומות על האמנה מערכות המשפט עצמאיות ולכן שופטים ותובעים עלולים לקבל החלטה לבצע מעצר והסגרה גם אם הממשלה המכהנת מתנגדת לפסיקה ומעוניינת בביקור נתניהו. ייתכן שמדינות מאוד ידידותיות כמו גרמניה יפעלו באורח חריג לאפשר ביקור של נתניהו, אך זה כנראה יהיה מאוד מורכב משפטית. גרוע מכך, ייתגן למשל מצב שבו צו סודי יתקיים גם נגד שר הביטחון המכהן, ישראל כ"ץ, והוא יפורסם במהלך שהותו של השר בחו"ל".