"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המבקר נגד הרמטכ"ל: "השלכות קשות של אי השלמת ביקורת המדינה ואי-פרסום הליקויים"

מתניהו אנגלמן הודיע לבית המשפט על העדר הצלחת המגעים מול הרמטכ"ל לתחילת ביקורת בצה"ל, כפי שמתקיימת גם מול לשכות ראש הממשלה ושר הביטחון ומול גופי הביטחון האחרים • צה"ל בתגובה: "למרות הנכונות הרבה של נציגי צה״ל וכברת הדרך שנעשתה, המבקר בחר לשנות דרישותיו ולא להגיע להסכמות"

,עודכן
0השמעה
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: יוסי זליגר

מבקר המדינה נגד הרמטכ"ל הרצי הלוי:לאחר אירועי 7 באוקטובר, ביקש מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לערוך ביקורת על תפקוד צה"ל. למרות מאמצים רבים, השיחות בין מבקר המדינה לצה"ל הגיעו למבוי סתום.

מבקר המדינה, מתינהו אנגלמן טוען כי צה"ל מנסה לחסום את הביקורת, תוך פגיעה באינטרס הציבורי. לטענתו, העיכוב בביקורת עלול לסכן חיי אדם ולמנוע תיקון ליקויים משמעותיים.

מתנגד לביקורת? הרמטכ"ל הרצי הלוי (ארכיון),צילום: דובר צה"ל

אנגלמן הציע מספר מתווים לביצוע הביקורת, תוך התחשבות בצרכים המבצעיים של צה"ל, כגון דחייה של ביקורת בנושאים מבצעיים עיקריים עד ינואר 2025, פתיחה מיידית של ביקורות בשלבים א' ו-ב', מנגנון השהיה של 48 שעות במקרה של הסלמה ביטחונית, ויצירת ערוץ שיח דו-שבועי.

בניגוד לצה"ל, השב"כ הסכים לשיתוף פעולה מלא עם ביקורת המדינה, מה שמראה, לטענת מבקר המדינה, כי ניתן לקיים ביקורת תוך שמירה על רגישויות ביטחוניות.

שתי עמותות - אומ"ץ והתנועה למען איכות השלטון - הגישו עתירות נגד ביקורת המדינה. מבקר המדינה טוען כי עתירות אלה נועדו למנוע את הביקורת באופן לא ענייני. מבקר המדינה ביקש מבית המשפט לבטל את צו הביניים המונע את הביקורת, לסלק את העתירות על הסף, ולאפשר לו לערוך ביקורת בהתאם לסמכותו החוקית.

תגובת צה"ל:צה״ל מנהל מזה תקופה שיח עם מבקר המדינה בכדי לאפשר את קיום הביקורות לצד שמירה על המיקוד הצה״לי במטרות המלחמה.

למרות הנכונות הרבה של נציגי צה״ל וכברת הדרך שנעשתה, המבקר בחר לשנות דרישותיו ולא להגיע להסכמות עם צה״ל. במסגרת השיח צה״ל נענה לבקשות רבות על אף הקשיים ונוכח המצב המלחמתי. צה״ל ישיב לבג״ץ בדיון הקרוב כי כפי שהציע מספר פעמיים לאורך הדרך, הוא נכון לקיים כל ביקורת שתאפשר את המאמץ המלחמתי הדרוש לביטחון ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר