"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
חוק הגיוס

"לא טריק ולא מבריק": התגובות במערכת הפוליטית לתרגיל של נתניהו

ראש הממשלה החליט לקדם את חוק הגיוס שהשר בני גנץ העביר בקריאה ראשונה בממשלת בנט-לפיד • ח"כ טלי גוטליב: ''אנחנו אחרי תופת אוקטובר ולא יכולים להסתפק עוד ביעדי גיוס במספרים כה נמוכים בחברה החרדית''

,עודכן
0השמעה
טריק ידוע. נתניהו. צילום: מארק ישראל סלם

במערכת הפוליטית הגיבו לצעד המתחכם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהודיע היום (רביעי) כי החליט לקדם את חוק הגיוס שהגיש השר בני גנץ בממשלה הקודמת בראשות לפיד ובנט. החוק אף עבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת.

מטרת המהלך היא להכריח את השרים גנץ ויואב גלנט לתמוך בחוק שעבר אישור של מערכת הביטחון ושל גנץ בעצמו, וכך יצלח בשלום גם את העתירות לבג"ץ בנושא חוק הגיוס.

"לכלא ולא לצבא": עשרות חרדים חוסמים את כביש 4 בשל חוק הגיוס

יו"ר ישראל ביתנו, ח”כ אביגדור ליברמן, צייץ בתגובה: "כולם חייבים להבין שהנסיבות השתנו מקצה לקצה. מדינת ישראל נמצאת תחת אש מצפון, מדרום, ממזרח ומאיראן. כל המצב הזה מחייב חוק גיוס חובה לכולם. כל צעיר וצעירה בני 18 – יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או צ׳רקסי חייבים להתייצב לשירות צבאי או אזרחי".

ח"כ ליברמן. (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

ח"כ אורית פרקש-הכהן מהמחנה הממלכתי הגיבה על חוק הגיוס שמקדמת הממשלה: "לא טריק מבריק של ראש הממשלה ולא כלום. מה שהיה נכון ללפני שבעה באוקטובר לא נכון היום".

ח"כ טלי גוטליב מהליכוד יצאה נגד החוק, ואמרה כי "עם כל הכבוד להצעת רה״מ לקדם את חוק הגיוס של גנץ שעבר בקריאה ראשונה, אנחנו אחרי תופת אוקטובר ולא יכולים להסתפק עוד ביעדי גיוס במספרים כה נמוכים בחברה החרדית. צמרת צה״ל שהייתה מעורבת בניסוח החוק זו אותה צמרת שפעלה שנים להקטנת כוח האדם בצה''ל לכדי צבא קטן וחכם".

ח"כ טלי גוטליב (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

''אנחנו חייבים צבא אדיר, חזק וחכם'', הוסיפה גוטליב. ''כולנו ניכנס תחת האלונקה. מלחמת הקיום המורכבת בה אנו נתונים מחייבת את גיוסם של החרדים כולם ואגב גם של אזרחים רבים שמשתמטים משירות צבאי. מי שעוזב לימודי תורה ויוצא לעבוד בוודאי יכול לקיים את המצווה החשובה ביותר והיא לשמור ולהגן על נחלת אבותינו''.

''ביבי יישאר ביבי'', הגיבה ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה. ''שום הכרעה. רק העמקת הקרע והבעיות הכי גדולות בחברה הישראלית. למישהו יש ספק שהמציאות השתנתה? צרכי הצבא ומערכת הביטחון השתנו. כולנו חשבנו אחרת בנושא הגיוס עד שבעה באוקטובר. מי שעושים תרגילים פוליטיים על גבה של אומה שזקוקה לשינוי עומק ומתעלמים מצרכי הביטחון, החיילים והמשרתים - הם הבעיה לא הפתרון''.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר