"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פירוק אונר"א ו"סוגר דרומי" בגבול מצרים: כל הפרטים על מסמך העקרונות שהביא רה"מ לאישור הקבינט ל"יום שאחרי" חמאס

על פי תוכן ההצעה, האחריות על הסדר הציבורי תתבסס על גורמים מקומיים בעלי "ניסיון ניהולי" – שאינם מזוהים עם מדינות או גופים שתומכים בטרור • ישראל דוחה על הסף תכתיבים בינלאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלשתינים

,עודכן
0השמעה
נתניהו בהצהרה (ארכיון). צילום: מארק ישראל סלם הגרוזלם פוסט

אחרי שהוטחה בו ביקרות כי הוא וממשלתו אינם דניםב"יום שאחרי"חמאס בעזה -הביא בלילה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאישור הקבינט מסמך עקרונות לאישור. על פי משרד ראש הממשלה מדובר ב"במסמך עקרונות המשקפים הסכמה ציבורית רחבה של מטרות המלחמה, ושל החלופה האזרחית לשלטון ארגון הטרור ברצועת עזה".

מחבלי חמאס יורים על מפגינים פלשתינים נגד הארגון ברפיח // צילום: רשתות ערביות

בטווח הזמן המיידי -נכתב בראש המסמך, וכתנאי הכרחי להגעה ל"יום שאחרי" - צה"ל ימשיך במלחמה עד להשגת מטרותיה: השמדת היכולות הצבאיות והתשתיות השלטוניות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי, השבת החטופים, ומניעת האיום מרצועת עזה לאורך זמן.

בתקופת הביניים -המסמך מפרט שני מישורים: ביטחוני ואזרחי. בראשון על פי הכתוב "ישראל תשמור על חופש פעולה מבצעי בכל רצועת עזה, ללא הגבלת זמן, לצורך מניעת התחדשות הטרור וסיכול איומים מעזה".

דיון הקבינט המדיני-ביטחוני בקריה בת"א (ארכיון),צילום: חיים צח/לע"מ

עוד נכתב, שמרחב האבטחה שמוקם ברצועת עזה, בשטח הגובל עם ישראל יתקיים כל עוד קיים בו צורך ביטחוני; ישראל תקיים "סוגר דרומי", בגבול עזה-מצרים, לצורך מניעת התעצמות מחדש של גורמי טרור ברצועה; ישראל תשלוט ביטחונית בכל השטח מערבית לירדן, כולל אזור עוטף עזה כדי לסכל טרור ומנוע איום כלפי ישראל, וכי בעזה יתקיים פירוז מכל יכולת צבאית.

במישור האזרחי, על פי תוכן ההצעה, האחריות על הסדר הציבורי תתבסס על גורמים מקומיים בעלי "ניסיון ניהולי" – שאינם מזוהים עם מדינות או גופים שתומכים בטרור; תקודם תכנית דה -רדיקליזציה בכל מוסדות הדת, החינוך והרווחה ברצועה;ישראל תפעל לסגירת אונר"אושיקום הרצועה יתאפשר רק לאחר השלמת הפירוז.

לוחמי צה"ל בחאן יונס,צילום: דובר צה"ל
רצועת עזה, פברואר 2024,צילום: Getty Images

בטווח הארוך -ישראל דוחה על הסף תכתיבים בינלאומיים בעינין הסדר קבע עם הפלשתינים. "הסדר כזה יושג אך ורק במו"מ ישיר בין הצדדים, ללא תנאים מוקדמים", נכתב.

לסיכום, ישראל תוסיף להתנגד להכרה חד-צדדיתבמדינה פלשתינית. "הכרה כזו בעקבות הטבח של ה-7 באוקטובר, תעניק פרס עצום לטרור שלא היה כדוגמתו ותמנע כל הסדר עתידי לשלום", סוכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר