לקראת הדיון בהאג: עד כמה קשה יהיה להוכיח שישראל ביצעה רצח עם?
הוכחת כוונה ג'נוסידלית קשה במיוחד, והיא מחייבת רצון להרוג אנשים המשתייכים לקבוצה אתנית רק מחמת השתייכותם לקבוצה זו • בית המשפט לא יכריע בשלב זה בשאלה המרכזית, כאשר שאלה זו תוכרע בעוד כמה שנים, לאחר הגשת טיעונים מפורטים בכתב
Your browser doesn’t support HTML5 audio
 |  |
בית המשפט הבינלאומי לצדק בהאגהוא גוף של האו"ם, ולכל מדינה שהיא חברה באו"ם יש מעמד בפניו. חשוב לציין כי בית המשפט הזה מיישב סכסוכים בין מדינות בלבד. אין לו סמכות להעמיד אנשים לדין פלילי ואין הוא מוציא צווי מעצר.
ההליך שיחל היום (חמישי) מתאפשר עקב חתימותיהן של ישראל ודרא"פ על האמנה למניעת רצח עם משנת 1948. במהלך הדיון, תבקש דרום אפריקה צו ביניים המורה לישראל, בין היתר, לחדול מהלחימה בעזה ולהימנע מנקיטת צעדים נגד האוכלוסייה העזתית שיש בהם כדי להביא לידי "רצח עם". בית המשפט לא יכריע בשלב זה בשאלה המרכזית אם ישראל ביצעה רצח עם או לאו. שאלה זו תוכרע בעוד כמה שנים לאחר הגשת טיעונים מפורטים בכתב. הצו המבוקש אמור לשמר את הזכויות של תושבי עזה כדי שלא יהיו "מושמדים" לפני מתן פסק הדין הסופי.
האפקטיביות של בית המשפט תלויה בשיתוף הפעולה בין הצדדים להליך. כאשר שני הצדדים מסכימים שבית המשפט ישמש כמעין בורר, ככלל יכבדו את פסק הדין. ואולם כשמדינה נגררת בפני בית המשפט, בעל כורחה ומכוח התחייבות באמנה רב־צדדית, אז יש סיכוי שהצד המפסיד לא יכבד את פסק הדין. הדרך היחידה לאכוף החלטה של בית המשפט היא תוך שימוש בכוח צבאי ורק אז אחרי החלטה של מועצת הביטחון. מאחר שהממשל האמריקני כבר הביע את דעתו שהעתירה הדרא"פית נטולת בסיס משפטי, סביר להניח שהוא יגן על ישראל במועצת הביטחון בין בדרך של מניעת ההצבעה או הטלת וטו.
אם ישראל תתעלם מצו המורה על הפסקת הלחימה הדבר עלול להגביר את בדידותה בקרב העמים ולהשפיע על יחסי החוץ שלה. ואם ייקבע, בעוד כמה שנים, כי ישראל אכן נקטה מדיניות של רצח עם, הדבר עלול להניע את התובע בביה"ד הבינלאומי הפלילי לשקול הוצאת צווי מעצר נגד אישים ישראליים בגין אשמה זו.
בחירתו של אהרן ברק - מצוינת
בשנים האחרונות, היו בפני בית המשפט עוד שני תיקים שעסקו בסוגיית רצח עם. אחד הוא התיק שהביאה גמביה נגד מיאנמר כדי להגן על בני הרוהינגה. השני הוא התיק שהגישה אוקראינה נגד רוסיה כדי לנגח את הנשיא פוטין שהצדיק את פלישתו לאזור הדונבס ברצונו למנוע רצח עם. בשני ההליכים הללו ניתנו צווי ביניים והדיון לגופו עוד מתנהל.
מן הסתם, יסוב הדיון בעיקר על התבטאויותיהם של פוליטיקאים ישראלים שיש בהן, לטענת דרום אפריקה, כדי לגלות כוונה ג'נוסיידלית. למרות אופיין המכוער, נדמה כי מרבית ההתבטאויות נאמרו מטעמים פופוליסטיים על ידי אנשים שלא היו מעורבים בקביעת מדיניות הלחימה. הוכחת כוונה ג׳נוסידלית קשה במיוחד והיא מחייבת רצון להרוג אנשים המשתייכים לקבוצה אתנית, רק מחמת השתייכותם לקבוצה זו.
בחירתו של השופט אהרן ברקהיא החלטה מצוינת. השופט ברק בעל שם עולמי וספריו בוודאי יהיו מוכרים לחלק משופטי ההרכב. אין ספק כי עקב מעמדו הנערץ באקדמיה, תישקל דעתו בכובד ראש.
עו"ד ניק קאופמן, הוא סניגור בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג