באישור היועמ"שית ונתניהו: אהרן ברק יהיה השופט מטעם ישראל בביה"ד הבינלאומי בהאג

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, יהיה השופט ה-17 בהרכב שידון בבית בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל, כך פורסם היום (ראשון) באתר YNET. הדיונים הראשונים ייערכו בימים חמישי ושישי השבוע.

גם דרום אפריקה תשלח שופט מטעמה. כך שבעצם השניים למעשה "יקזזו" זה את זה בצירופם להרכב הקבוע בן 15 השופטים בבית הדין. ביום חמישי ישמעו השופטים את עמדת דרום אפריקה בשימוע בין השעות עשר ל-12 בבוקר, שעון הולנד. למחרת ביום שישי ייערך השימוע באותן שעות לישראל ולאחר מכן צפוי להינתן סעד זמני בתוך יומיים עד שבוע, זאת בשל הטענה לרצח עם לכאורה, הדורשת בירור מהיר.

לאור העובדה שדרום אפריקה תשלח מטעמה את סגן נשיא העליון, גורמי המקצוע בישראל ביקשו להביא שופט מדרג דומה. ברק הוא השופט הישראלי המפורסם בעולם. בעבר ישב בהרכבי בג"ץ רבים שדנו בעתירות הנוגעות לסוגיות של ביטחון ומשפט בינלאומי. פסקי הדין הללו תורגמו על ידי הנהלת בתי המשפט לשפה האנגלית. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שהמליצה על בחירתו של ברק סבורה כי גם לסיפורו האישי כניצול שואה תהיה משמעות בדיון אל מול הטענות ל"ג'נוסייד". לצד העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את תפקידו, נודע כי השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר הוא זה שהתקשר מברק לבקש שייצג את ישראל במשפט. יריב לוין לא התנגד. 

הסנגור של ישראל בדיונים יהיה הפרופסור הבריטי והמומחה למשפט בינלאומי מלקולם שואו, בעוד ברק יישב כחלק מהרכב השופטים. בישראל בחרו לקחת חלק בהליך המשפטי לאחר דיונים רבים במל"ל שכן ישראל חתומה על האמנה נגד רצח עם מ-1948 לצד 142 מדינות נוספות והחרמה של ההליך והיעדר הגנה תהיה לרעת ישראל. התביעה צפויה לקחת שנים, מעריכים בישראל, אך הפעולה המיידית כאמור צפויה להיות בתוך ימים ספורים ועשויה להשליך על הלחימה בעזה.

באמנה נקבע כי במקרה של סכסוכים יכולה כל מדינה לפנות לבית הדין, כאשר העותרת לא חייבת להיות זאת שנפגעת, שכן רצח עם הוא עניין אוניברסלי (דיון דומה מתקיים כיום בתביעה שהגישה גמביה כנגד מיאנמר).

על פי הצפי בישראל, הסעד שבית המשפט יכול להעניק לתובעים יהיה צו לעצירת מלחמה, או דרישה לעצירת התמרון הקרקעי ולחלופין התקיפות האוויריות. אולם אף גורם רשמי לא הודיע האם בכוונת ישראל להיעתר לתביעה מעין הפסקת המלחמה בעזה. האפשרות להשפעה מהירה יכולה להיות על מדינות צד שיושפעו מהצו שיינתן בבית הדין נגד ישראל וכך בעקיפין ישראל תושפע מכל החלטה - כך או אחרת.

התביעה בת 84 העמודים עוסקת בפעולות ישראל בעזה והטענות רובן ככולן מופרכות. בנוסף ישנו פרק שעוסק באמירות של פוליטיקאים ישראלים ומצביעות לכאורה על חריגה מהכללים הנהוגים בלחימה, כלומר - ציטוטים הנוגעים בהצעות להגירת פלסטינים מהרצועה. גורם ישראלי אמר כי זו "חלק מהתחמושת שהתביעה עושה בה שימוש כדי להראות שישראל אכן מבצעת ג'נוסייד בעזה".