יותר מהכל - הסמליות: ישראל תגן על השמיים של גרמניה

קשה להפריז בחשיבותה שלהעסקה למכירת "חץ 3", מערכת ההגנה מפני טילים, לגרמניה. יתרונותיה עצומים בכל התחומים - ביטחוני, מדיני, כלכלי, תעסוקתי - ומעל לכל בסימבוליות שלה: 80 שנים אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה, מדינת ישראל תגן על אזרחים גרמנים ועל חלקים נרחבים מאירופה.

אין צורך להכביר מילים על יתרונותיה של המערכת. ישראל היא פורצת דרך בתחום ההגנה מפני טילים - כיום במערכות יירוט שמבוססות על טילים (דוגמת חץ, שרביט קסמים וכיפת ברזל) ובעתיד במערכות מבוססות לייזר. היא הגיעה לשם כתולדה מירי הטילים לעברה מעיראק במלחמת המפרץ הראשונה, ובהמשך מתפוצת הטילים הנרחבת באזור, שחייבה תהליך מתמיד של פיתוחים ושיפורים. ההבנה שעליה להיות תמיד צעד אחד לפני האויב, כל אויב, הובילה את ישראל להרחיק ולהעז, ולהפוך למגדלור עולמי בתחום.

המוחות שאפשרו זאת הם אמנם כחול־לבן, אבל הכיסים העמוקים שהתחום הזה מצריך הם אמריקניים. מראשית הדרך היתה ארה"ב שותפה מרכזית לכל תהליך הפיתוח והייצור של מערכות ההגנה, הסוללות והמיירטים. זאת גם הסיבה שהתעשיות הביטחוניות הישראליות הקימו חברות־בת בארה"ב, כדי שחלק מהייצור יתבצע שם וייצר מקומות עבודה לאמריקנים - מה שמקל את תהליכי האישור בקונגרס.

שותפות ערכית

השותפות הזאת היא חוזית - חלק ממנה הוא האישור האמריקני שנדרש לכל עסקה, כולל זו הנוכחית עם גרמניה - אבל עוד יותר מכך היא ערכית: ישראל וארה"ב רואות עין בעין את האיומים, ופועלות במשותף כדי להיערך מולם בצורה מיטבית. זה נכון במזרח התיכון וזה נכון כיום גם באירופה, שבה שינתה המלחמה באוקראינה את מאזני הכוחות וחייבה התאמות בבניין הכוח.

העובדה שמערכת ישראלית היא שנבחרה - ולא מערכת צרפתית, למרות לובי אירופי חזק - היא אות הערכה ליעילותה המוכחת של מערכת החץ, אבל גם לרצונה של גרמניה להתחבר אל הברית הישראלית־אמריקנית הזאת בתחום המורכב והמצומצם של הגנה מפני טילים.

לעסקה הזאת יש דיבידנדים עצומים בשלל תחומים. כסף ומקומות עבודה יהיו המיידיים שבהם, ובהמשך גם הידוק יחסים מדיניים וביטחוניים עם שורת מדינות, וגרמניה בראשן, בתקופה שבה ישראל לא סובלת מיחסי ציבור טובים על רקע הטלטלה הפנימית.