הגבול עם מצרים מתעתע. לכאורה זה גבול של שלום, בפועל מדובר בזירת קרב מורכבת, שבה איומי הטרור חיים במקביל ולעיתים במשולב עם איומי הפלילים.
לחיילים שמשרתים בגבול הזה (בעיקר הגדודים המעורבים קרקל וברדלס) מודגש כל העת שמצידו השני של הגבול ישנה אמנם ישות ידידותית, אולם מעבר לה ישנם ארגוני טרור פעילים שעלולים בכל רגע ליזום פיגועים, ולצידם שלל גורמים שמתפרנסים מהברחות ומשתמשים באלימות כדי להעביר סחורות מעבר לגדר.
בשנה שעברה נתפסו בגזרה הזאת סמים בשווי של מאות מיליוני שקלים, שפגעו ישירות בהכנסות של השבטים הבדואיים משני צידי הגבול, והפכו אותם לאלימים בהרבה – כולל שימוש תדיר באש חיה לעבר חיילי צה"ל. הברחה כזאת סוכלה כמה שעות לפני הפיגוע אתמול, והיא שגרמה להערכה הראשונית שמי שפגע בחיילים היו מבריחים מתוסכלים.
אלא שההמשך לימד אחרת. שוטר מצרי שחצה את הגבול הרג את הלוחם והלוחמת, ובהמשך הצליח להרוג לוחם נוסף בהיתקלות מטווח קרוב לפני שחוסל. עצם העובדה שהשוטר חצה את הגבול היא תקלה חמורה: בגבול מצרים יש גדר שנבנתה בעלות של מיליארדים כדי למנוע כניסת מסתננים מאפריקה לישראל, ובהמשך סייעה לבלום פיגועים והברחות. מדובר בגדר בגובה של 7-5 מטרים עם אמצעים פיזיים וטכנולוגיים שאמורים למנוע חציה שלה; אם לצה"ל היה ידוע שיש בגדר פרצה והיא לא נסגרה או נוטרה - זאת בעיה. אם לא היה ידוע לו על כך – זאת בעיה קשה לא פחות.
לדרוש מהמצרים לבצע בדיקת רקע
השוטר שביצע את הפיגוע שירת בעמדה סמוכה והכיר את הגזרה היטב. זאת כמובן מכה קשה וכואבת בבטן - פיגוע מצד מי שאמור להיות שותף וידיד - אבל זה לא אירוע ראשוני: שוטר מצרי רצח באוקטובר 85' שבעה מטיילים ישראלים בראס בורקה, והיו שוטרים נוספים ששיתפו פעולה עם מחבלים או העלימו עין מפיגועים. זה כנראה פועל יוצא של העובדה שהשוטרים שמוצבים בצד המצרי של הגבול הם ברמה הנמוכה ביותר, כתוצאה מהתעקשותה של ישראל במסגרת הסכמי השלום להימנע מהצבת חיילים מצרים בסיני כדי להקטין את הסיכון לביטחונה.
הנושא כבר נבחן כמה פעמים בעבר (כולל לאחר הפיגוע בכביש 12), אולם לא צפוי להשתנות גם כעת, אם כי על ישראל לדרוש ממצרים לבדוק טוב יותר את הרקע והמוטיבציות של השוטרים שמוצבים לאורך הגבול, בוודאי על רקע המאמץ התמידי והרב־זירתי לבצע פיגועים.
במקביל לדרישות מהמצרים, מתחייבת בחינה עמוקה בצד הישראלי של הגבול של דרכי הפעולה, הדיווח והתגובה בעקבות האירוע. עבר זמן רב מדי, אולי שעות, מרגע שהחיילים הראשונים נהרגו ועד שבחטיבה המרחבית הבינו זאת.
נכון שמדובר בגזרה בעייתית שבה המרחקים בין עמדה לעמדה גדולים, ובחלק מהמקומות יש בעיית קליטה סלולרית ובעיות של ראות, אבל כל אלה היו ידועים ודרשו מענה מראש, בוודאי על רקע הפעילות הפלילית האינטנסיבית בגזרה. גם ההסתערות הראשונה על השוטר המצרי מחייבת תחקור מדוקדק, כדי לברר כיצד הכוח שהיה עדיף מספרית נקלע לנחיתות שגרמה לתוצאה הקשה בשטח.
גבול של שלום
לעומת זאת, נדמה שלא כדאי לקפוץ למסקנות נמהרות בשתי סוגיות אחרות שעלו אתמול לכותרות. הראשונה, בנוגע לאופי היחידות שמשרתות בגבול מצרים: מדובר ביחידות טובות ומקצועיות, שרשימת ההישגים שלהן עולה עשרות מונים על התקלות שביצעו.
השנייה, בנוגע להוראות הפתיחה באש: מדובר בגבול של שלום שמצידו השני מדינה שהקשרים איתה הם אסטרטגיים עבור ישראל, ושמרבית הפעילות האלימה שמתבצעת בה היא פלילית מצידם של אזרחים ישראלים, ולא מצד מחבלים.
ועדיין, צה"ל חייב לוודא שהפרצות הפיזיות והמקצועיות שהתגלו באירוע ייסכרו במהירות, כדי למנוע אירועים דומים בעתיד וכדי לדכא כל רעיון שעלול להתעורר בראשם של גורמים עוינים בגזרה. ישראל מתמודדת עם לא מעט זירות פעילות, ועליה להבטיח שהגבול המערבי יישאר שקט, אחרת היא עלולה להיקלע לסחרור ביטחוני ומדיני מסוכן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו