"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסר ברור מארה"ב: "החקיקה הישראלית לביטול ההתנתקות היא פרובוקטיבית"

דובר מחלקת המדינה של ארה"ב הגדיר את החקיקה כ"הפרה של התחייבויות שישראל נתנה לממשל הנשיא בוש לפני 20 שנה" • בישראל ציפו לנזיפה האמריקנית אך הודיעו מראש כי ייקחו אותה בפרופורציות הנכונות • והאם סמוטריץ' יוכרז כפרסונה נון גרטה? "אנחנו מוצאים את הדברים שלו לא רק לא מדויקים אלא גם מדאיגים ומסוכנים"

,עודכן
0השמעה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. "החקיקה היא מכשול לפתרון 2 המדינות", צילום: EPA/JIM LO SCALZO

חוק ההתנתקות שאושרהלילה בכנסתאינו מתקבל בעין יפה, בלשון המעטה, בממשל ביידן.

לפני שעה קלה, דובר מחלקת המדינה של ארה"ב, התייחס לחוק באופן שאינו משתמע ל-2 פנים, כשהציג את עמדת הממשל האמריקני כלפיו. לדבריו, "החקיקה הישראלית לביטול ההתנתקות היא פרובוקטיבית ומהווה הפרה של התחייבויות שישראל נתנה לממשל הנשיא בוש לפני 20 שנה ושל התחייבות שישראל נתנה לארה"ב מוקדם יותר השבוע". הדובר הוסיף עוד, "אנו קוראים לממשלת ישראל לא לאפשר למתנחלים לשוב לצפון הגדה".

האמריקנים גם התייחסו לאמירותיו של השר סמוטריץ' מהימים האחרונים, בהם טען כי "אין דבר כזה עם פלשתיני" וכן נדרשו לשאלה האם השר יוכרז כ"פרסונה נון גרטה" בארה"ב. דובר המדינה אמר על כך, כי "אמירותיו לצד מפה שאינה מדויקת ופרובוקטיבית הם פוגעניים, מדאיגים ומסוכנים. לפלשתינים יש עבר ותרבות עשירים ואנחנו מעריכים מאוד את יחסינו עם הפלשתינים".

ח"כ יולי אדלשטיין. החוק שהרגיז את האמריקנים,צילום: אורן בן חקון

החוק שעבר הלילה (בין שני לשלישי) מבטל את האיסור על חופש התנועה באזורים שפונו ב-2005 בצפון השומרון. הוא קודם במסגרת תוכנית ההתנתקות על ידי ח"כ יולי אדלשטיין ואושר הלילה בתמיכת חברי כנסת גם באופוזיציה אחרי שנים של ניסיון מצד חברי כנסת בימין שביקשו לקדם את היוזמה.

עם העברת החוק אמר אדלשטיין: "17 שנים של ניסיונות, מאבק בלתי מתפשר ואמונה חזקה בצדקת הדרך התנקזו לרגע אחד בו מליאת הכנסת הצביעה בעד ביטול חוק ההתנתקות. מדינת ישראל התחילה הלילה את תהליך ההחלמה שלה מאסון הגירוש. זהו צעד ראשון ומשמעותי לתיקון אמיתי ולביסוסה של ישראל בשטחי המולדת השייכים לה".

בעוד יוזמת ההתנתקות הייתה מהלך חד צדדי של ישראל ולכן לא כרוכה בהסכם, ממשל בוש בזמנו נתן מכתב להכרה בשינויים שנעשו בשטח ומתוך כך גם הכיר בגושי ההתיישבות. ממשל אובמה אחריו שינה את עמדתו ועל כן לארה"ב אין למעשה "צד" באותה החלטה שהתקבלה ב-2005 וגם לא באישור החוק מהלילה שמבטל את איסור התנועה במקום לישראלים.

נזיפה ידועה מראש

בישראל ציפו לנזיפה האמריקנית אך הודיעו מראש כי ייקחו אותה בפרופורציות הנכונות. לשאלת "ישראל היום" באשר לעדכון האמריקנים בהתקדמות החקיקה כאן, אמר גורם מדיני בכיר כי "חוק ההתנתקות נמצא בדיונים בוועדת שרים לחקיקה, ולאחר מכן במליאת הכנסת ובוועדת הכנסת מזה שבועות ארוכים. האמריקאים מכירים את תהליכי החקיקה בישראל ואין צורך בעדכונם".

שיאו של הביקור: פגישת רה"מ לפיד והנשיא ביידן

על פתרון 2 המדינות שאליו לוחצים ומכוונים האמריקנים הסבירו כי, "יש לנו מחויבות לביטחון ישראל וחקיקה כזו היא מכשול לפתרון 2 המדינות. החקיקה הזו תייצר עוד התנחלויות ותרחיק את המו"מ ל-2 מדינות. אנחנו מעלים את הנושאים האלה ישירות ובאופן קבוע מול ישראל".

דוברות המדינה נדרשה גם לשאלה, האם יתלוו להצהרות הנוקשות מעשים אופרטיביים כלשהם, ואיך יכולה אמריקה לפעול בנושא מעבר למילים בלבד? על כך אמרו האמריקנים כי "באופן כללי נאמר שהערות והצהרות מטעם ארה"ב אינן מגיעות לוואקום כלשהו. כשאמריקה מדברת על משהו, מדינות מסביב לעולם מאזינות, וכשאמריקה מעורבת בדבר ומתחייבת למשהו, מדינות מסביב לעולם מתייחסות לכך".

על השאלה האם הממשל האמריקני ינקוט בצעדים מסוימים נגד חברי כנסת שהצביעו בעד החוק, אמר דובר המדינה, כי "לא אעמוד כאן ואציג את כל הדרכים בהם נעבוד מול הישראלים על הסוגייה אבל אנחנו עושים זאת בכל הערוצים האפשריים, מפני שהסוגייה הזו חשובה לנו מאוד ונמשיך לדון בה עם שותפינו הישראלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר