"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שבועיים אחרי הבחירות: מלך ירדן התקשר לברך את נתניהו

השיהוי בשיחת הטלפון עשוי להעיד על דאגה ירדנית מהרכב הממשלה המסתמנת • היחסים בין המלך עבדאללה לנתניהו בתקופת כהונתו כראש ממשלה נחשבו קרירים – האם כעת ייפתח דף חדש ביחסי המנהיגים?

,עודכן
0השמעה
נתניהו ועבדאללה בפגישתם בירדן, בשנת 2014, צילום: קובי גדעון/לע"מ

עבדאללה מלך ירדן התקשר היום (שני) לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, ובירך אותו על ניצחונו בבחירות. השיהוי בשיחת הטלפון מעבדאללה עשוי להעיד על דאגה ירדנית מהרכב הממשלה המסתמנת. בנוסף, היחסים בין עבדאללה לנתניהו בתקופת כהונתו של האחרון כראש ממשלה נחשבו קרירים.

בשנים האחרונות ידעה מערכת היחסים בין ישראל וירדן עליות ומורדות. ב-2017 התחולל משבר קשה ביחסים לאחר שמאבטח ישראלי בשגרירות בעמאן ירה למוות בצעיר שתקף אותו ובאזרח ירדני נוסף. בירדן זעמו גם על העובדה שראש הממשלה נתניהו הצטלם כשהוא מחובק עם המאבטח. הירדנים דרשו להעמיד לדין את המאבטח ולא אפשרו את חזרת השגרירה הישראלית לעמאן. בסופו של דבר, התנצלה ישראל על התקרית והבטיחה לשלם פיצויים לממשלת ירדן.

באפריל 2021, על רקע המהומות הקשות בהר הבית שקדמו למבצע שומר החומות, התחולל משבר ביחסים. ירדן זעמה על המספר הרב של הנפגעים הפלשתיניים וראש הממשלה שלה, בישר אל-ח'סאונה, אף קרא למתפרעים בהר הבית לנקוט אלימות.

בירושלים הגדירו את הדברים "חציית קו אדום" וטענו כי במקום לשמש גורם מרגיע ומרסן, ירדן שופכת דלק על התבערה. המשבר ביחסים נפתר, בין היתר, בהתערבותו של הנשיא הרצוג שביקר בעמאן בחשאי בחודש יוני האחרון ונפגש עם המלך עבדאללה בארמונו.

עוד לפני כן, נענתה ישראל לבקשת הירדנים והגדילה את מספר אנשי הוואקף בהר הבית, מתוך תפיסה כי עובדת היותם כפופים לעמאן ולא לרשות הפלשתינית עשויה לגרום לכך שישמשו כגורם ממתן בהר.

בשבוע שעבר, במסגרת ועידת האקלים שנערכת בשארם א-שייח', נחתם שלב נוסף בהסכם התשתיות המשולש בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות. במסגרת ההסכם תקים איחוד האמירויות מתקן התפלה בישראל, ככל הנראה בחוף הגליל המערבי, אשר יספק מים לירדן; ובמקביל, יקימו האמירותים חווה סולארית ענקית במדבר הירדני, שתספק חשמל לישראל.

ההסכם אמור להגדיל את התלות ההדדית של ישראל וירדן זו בזו, להרחיב את מעגל האינטרסים המשותפים שלהן - וכך להוות גורם מייצב ביחסים. ירדן, שרוב אוכלוסייתה פלשתינית, החזיקה בגישה מתונה יחסית כלפי ישראל עוד לפני הסכם השלום שנחתם בין המדינות ב-1994, אולם הרכבה הדמוגרפי והמחויבות שלה לעניין הפלשתיני ולסוגיית הר הבית מאתגרים באופן קבוע את היחסים בין עמאן לירושלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר