לטיפול שר החוץ הבא: חזרה למדיניות החוץ של נתניהו

עדיין לא ברור מי יהיה שר החוץ הבא, אבל ברור לגמרי שהמדיניות שיוביל תהיה שונה מאוד מזו של הממשלה היוצאת.

חלק מהאתגרים נשארו בעינם ורק הגישה כלפיהם תשתנה, אולם ממשלת הימין בראשות נתניהו עשויה גם להציב אתגרים חדשים במקום גבוה בסדר העדיפויות של משרד החוץ.

האתגר הראשון מוכר היטב: בלימת תוכנית הגרעין האיראנית. נושא זה נדון בדרך כלל בתקשורת בעיקר בהקשרים של צה"ל והמוסד, אולם מאחורי הקלעים יש למשרד החוץ תפקיד מרכזי במאבק.

לכתבות נוספות בסדרה:

שר התיירות הבא, לטיפולך: פוטנציאל ענק, תפקיד מאתגר

רוחות מלחמה: לשר הביטחון הבא מחכים אתגרים משמעותיים

האגף האסטרטגי במשרד, בראשות יהושע (יוש) זרקא, אחראי לפעילות הדיפלומטית בנושא, אשר כוללת ירידה לפרטי־הפרטים של המו"מ בין המעצמות לאיראן וניסיון להשפיע עליו.

המשרד הוביל קו ניצי יחסית נגד הסכם הגרעין, יותר מאשר בכירים רבים במערכת הביטחון. השר הבא יצטרך למנף הנחות יסוד אלו ולהתאימן לקו התקיף יותר של נתניהו, שצפוי לאפסן את מדיניות "אפס הפתעות" מול הממשל האמריקני, שעליה הכריז לפיד בקשר לאיראן. נתניהו מאמין כי בהקשר האיראני "שקט הוא רפש", ושר החוץ שלו יצטרך להוביל את המאבק הפומבי והקולני יותר שתנהל ישראל מול תוכנית הגרעין.

מטרה מרכזית נוספת תהיה הרחבת הסכמי אברהם. המועמדת המועדפת היא סעודיה, אך גם קטאר, עומאן או מדינות אחרות יבואו בחשבון. נתניהו רואה בסעודים שותפים אסטרטגיים ממעלה ראשונה במאבק מול איראן, ושדרוג היחסים עימם צפוי להיות אחד האתגרים המרכזיים של הדיפלומטיה הישראלית.

אתגר נוסף הוא ההיפרדות מרעיון המדינה הפלשתינית, שאותו החזיר לחיים רה"מ היוצא לפיד. שר החוץ הבא ונציגי משרדו בעולם יצטרכו למצוא דרך לשווק את המדיניות החדשה השוללת את פתרון שתי המדינות - משימה לא פשוטה מול הקונצנזוס הבינלאומי סביבו.

קשרים ובריתות

משימה חדשה של שר החוץ הבא תהיה הידוק הקשרים עם ממשלות ימין באירופה - בייחוד איטליה, הונגריה, פולין ושבדיה - שבהן שולטות מפלגות שהוגדרו בממשלה הקודמת כ"ימין קיצוני", ולכן המדיניות כלפיהן נעה בין קרירות דיפלומטית לחרם חלקי, גם אם לא רשמי.

מפלגות אלו עברו בשנים האחרונות שינויים יסודיים, וכיום הן תומכות מובהקות בישראל אף שבעברן "כתמי אנטישמיות", ולחלקן עדיין יש גם תומכים אנטישמים. שר החוץ הבא יצטרך למצוא דרך להשאיר את העבר מאחור ולפעול ליצירת בריתות חדשות של ישראל באירופה, מבלי להתפשר בנוגע להתנגדות לאנטישמיות בכל צורה שהיא.

עוד משימה במסגרת הרחבת מעגל בעלי הברית של ישראל קשורה בהידוק הקשרים עם קהלים חדשים הצוברים השפעה, ואינם מזוהים במיוחד עם תמיכה במדינה היהודית. הכוונה בעיקר לקהילה ההיספנית ולקהילה השחורה בארה"ב, ולקהילת המהגרים המוסלמים באירופה.

בניגוד לתדמיתם, רבים מהמוסלמים באירופה מחזיקים בדעות מתונות, וחלקם אף השתלבו בתפקידי מפתח במפלגות שמרניות ביבשת, שאוהדות את ישראל. שר החוץ החדש יפעל בחוכמה אם במקום לתייג אותם מראש כאויבים, יפעל ליצירת קשרים עם הקהילות ההולכות וגדלות שהם מייצגים.

שר החוץ הבא גם יצטרך להתמודד, לפחות בשנתיים הראשונות לכהונת הממשלה, עם ממשל דמוקרטי בוושינגטון שרואה בעין מסויגת מאוד את ממשלת הימין החדשה.

אחת הטענות נגד נתניהו בקדנציה הקודמת שלו הייתה ההעדפה הברורה שגילה לרפובליקנים, אשר מן הסתם לא נעלמה מעיניהם של הנשיא ביידן ויועציו. גם המדיניות הצפויה של הממשלה החדשה ביהודה ושומרון, בהר הבית ובזירות נוספות עלולה לתדלק "שריפות" רבות מול הממשל, ועל שר החוץ - הדיפלומט מס' 1 של ישראל - תוטל המשימה לכבותן.