התקרבות מדינית נוספת? מסתמן: קטאר מתכוונת להתמודד על הזכות לקדוח במאגר קאנא

המשלחת הישראלית למו"מ עם לבנון מסרה היום (חמישי) למתווך האמריקני אתהסכם הגבול הימיעליו חתם רה"מ יאיר לפיד מוקדם יותר היום. ל"ישראל היום" היום נודע כי "קטאר אנרג'י", תאגיד האנרגיה הלאומי של קטאר, מתכוון להתמודד על הזכות להשתלב בשותפות "טוטאל" שתבצע את הסקר הגיאולוגי ואת הקידוח במאגר קאנא (אם אכן יימצא בו גז). בירושלים רואים בחיוב התפתחות כזו, ואין כוונה לנצל את זכות הווטו כדי למנוע מקטאר לקחת חלק במיזם.

בתוך כך, ח"כ יואב קיש (הליכוד) תקף את דברי רה"מ לפיד, שטען הבוקר בממשלה כי "לבנון הכירה בישראל". קיש אמר ל"ישראל היום" כי "ראש הממשלה לפיד משקר ביודעין. החתימה על ההסכם לא נעשתה מול לבנון, אלא מול ארה"ב. יצא מכתב מארה"ב שישראל חתמה עליו, ויצאה מכתב מארה"ב ללבנון, שהיא חתמה עליו. אבל אין חתימה בין ישראל ללבנון. יתרה מכך, בהסכם עצמו נאמר במפורש שאין שינוי במצב המלחמה בין המדינות. כך שלטעון שהייתה הכרה לבנונית בישראל זה קשקוש".

לפיד אמר הבוקר לשרים כי "זהו הישג מדיני, לא כל יום מדינת אויב מכירה במדינת ישראל, בהסכם כתוב, למול כל הקהיליה הבינלאומית. לא כל יום ארצות הברית וצרפת מתייצבות מאחורינו ומעניקות ערבויות ביטחוניות וכלכליות להסכם". אלא שדבריו אינם מדויקים משום שההסכם לא כולל כל סעיף של הכרה בישראל. בנוסף, ארה"ב לא הבהירה עד לשלב זה מהן הערבויות שתיתן לישראל.

ראש מערך ההסברה הלאומי ליאור חייט בראיון ל"ישראל היום": "לאף צד אין אינטרס להפר את ההסכם. בתמורה לביטחון היינו מוכנים לשלם בשטח ימי, בסופו של דבר הבאנו יציבות וביטחון ותפיסה אסטרטגית. חשוב לנו להגיד שבהסכם הזה יש שני צדדים שמרוצים, אם זה יהיה אחוז נוסף או אחוז פחות (מהשטח) - זה שולי".

אחד הטיעונים המרכזיים של ראש הממשלה לפיד והמערכת המדינית בעד ההסכם, היה כי הוא יסייע ליציבות בזכות העובדה שאסדת הגז הלבנונית תהווה "תעודת ביטוח" לאסדות הישראליות, מאחר שחיזבאללה יידע שכל פגיעה בהן תוביל לפגיעה בה.

עם זאת, ל"ישראל היום" נודע כי הסיכוי שתוצב אסדה בקאנא מוערך ב-40 עד 50 אחוז בלבד, שכן זהו הסיכוי המסתמן למציאת גז על פי הסקרים שנערכו באזור עד היום.

בנוסף, גם אם תוצב אסדה יהיה זה רק בעוד 5 עד 7 שנים, כך שהנימוק לפיו היא תסייע ליציבות אינו תקף עד אז. מנגד, גורם מדיני ששוחח עם "ישראל היום" טען כי גם בטווח הזמן המיידי, עוד לפני הצבת האסדה, ניתן לצפות לשיפור היציבות, שכן חיזבאללה מבין היטב שכל פעולה מלחמתית תבריח את שותפות "טוטאל" ותגדע באיבו את המיזם שבו תולה לבנון תקוות רבות.

אל מול ההישגים שהביא ההסכם לישראל, הביקורת העיקרית שנמתחה נגדו נוגעת לוויתור על כל שטח המים הכלכליים שהיה במחלוקת, בנוסף לכמה קילומטרים רבועים של מים טריטוריאליים.

לדברי תא״ל (במיל') פרופסור יעקב נגל, לשעבר ראש המל"ל בפועל, "המשמעויות הכלכליות הישירות של ההסכם הן כנראה די שוליות, וגם לא מדובר בהסכם בעל משמעויות היסטוריות. הסכנה המשמעותית ביותר הטמונה בו היא מסר פוטנציאלי בעייתי, שעלול לשדר לחיזבאללה ולגורמים עוינים אחרים שישראל מוכנה לוויתורים, כולל ויתורים משמעותיים, כאשר ברקע נוצר איום להידרדרות ביטחונית. זהו מסר בעייתי״, הדגיש נגל.