"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מגבלות אופרטיביות": גנץ שוחח עם מקבילו האוקראיני על הסירוב לספק מערכות נשק

שר הביטחון הביע את תנחומיו כלפי אולכסיי רזניקוב, והציע לספק מערכות התראה אזרחיות • לשכת גנץ: "השיחה התקיימה באווירה חיובית"

,עודכן
0השמעה
שר הביטחון בני גנץ, צילום: גדעון מרקוביץ'

הסירוב הישראלי:שר הביטחון בני גנץ שוחח היום (שני) עם מקבילו האוקראיני אולכסיי רזניקוב, ועמד בסירובה של הממשלה לספק מערכות נשק לאוקראינה.

בפתח השיחה עדכן שר ההגנה האוקריאני את שר הביטחון הישראלי בהתקדמות המערכה.
שר הביטחון גנץ ביקש להביע את תנחומיו הכנים לאבדות בנפש והמשבר ההומניטארי הקשה מהם סובל העם האוקראיני כתוצאה מהמלחמה, והדגיש את העמידה של ישראל לצידה של אוקראינה וכן את המאמצים ההומניטארים שננקטו עד כה ואת הנכונות של מערכת הביטחון להמשיך ולתמוך באוקראינה בהיבטי מיגון אוכלוסייה והצלת חיים.

עדכן את גנץ בהתקדמות המערכה. שר ההגנה האוקראיני אולכסיי רזניקוב,צילום: אי.פי.איי

השרים סיכמו על קיום שיח מיידי בין דרגי המקצוע במטרה שישראל תוכל לסייע באספקת מערכות התראה אזרחיות.

עם זאת, הדגיש גנץ, כי לישראל "מגבלות אופרטיביות" שבגינן לא תוכל לספק לאוקראינה מערכות נשק.

על פי לשכת שר הביטחון, "בסיום השיחה שהתנהלה באווירה חיובית, סיכמו השניים להמשיך ולעמוד בקשר בשבועות הקרובים ולדון בסוגיות נוספות שעל הפרק".

רגעי הפגיעה בדניפרו ב10.10 (ארכיון) // רשתות חברתיות

חסרונות המערכות האוקראיניות

מערכות ההתראה הקיימות באוקראינה כיום מיושנות יחסית, ויודעות לחזות רק באופן כללי באיזה אזור ינחתו הטילים או הרקטות. כתוצאה מכך, כל תקיפה רוסית מפעילה אזעקות באזורים נרחבים במדינה. לעומת זאת, מערכות ההתראה הישראליות יודעות לחשב בצורה טובה יותר את מסלולי הרקטות, וכך ניתן להפעיל את האזעקה רק באזור מצומצם יחסית, כשבשאר האזורים השגרה אינה נפגעת.

תכונה זו אינה יעילה נגד טילים או מל"טים מונחים, שיכולים לשנות את מסלולם תוך כדי מעוף, אך היא יכולה לסייע לשמור על שגרה טובה יותר אל מול מתקפות רקטות, שגם בהן עשו הרוסים שימוש נרחב במלחמה, בעיקר במזרח אוקראינה.

נזקי המלחמה באוקראינה, 23 באוקטובר 2022,צילום: אי.פי.איי

רשימת הקניות האוקראינית

לאחרונה הגישה אוקראינה לישראל בקשה רשמית לרכוש או לקבל מגוון של מערכות הגנה אווירית, המהוות למעשה את כל שכבות ההגנה שבשימוש צה"ל. האוקראינים ביקשו את מערכת חץ 3 ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח, מערכת הפטריוט שמיועדת בעיקר ליירוט מטוסים, מערכת הלייזר מגן אור (שעדיין אינה מבצעית), מערכת קלע דוד ליירוט רקטות כבדות וטילים לטווחים בינוניים, מערכת ברק 8 ליירוט טילים נגד ספינות וסוללות כיפת ברזל.

מדובר במערכות מתקדמות ביותר, שאת רובן ישראל אינה מייצאת כלל, וברור כי הבקשה האוקראינית לא הועברה בתקווה לקבל אותן, אלא במטרה להביך את ירושלים ולייצר לחץ שאולי יניב אספקה של חלק קטן מהמערכות הללו בטווח הארוך יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר