אם הכסף נקי - מדוע הסודיות?
הגופים הבכירים מרמים את הציבור ואת נבחריו, כי הם יודעים שכל קשר פיננסי עם הרש"פ חושף את ישראל לסכנת מעורבות בהלבנת הון, ואפילו במימון טרור
Your browser doesn’t support HTML5 audio
"אין עשן בלי אש", אומר הפתגם. ובכל הנוגע למיליארדים שמועברים לרשות הפלשתינית, מדינת ישראל מפזרת עשן סמיך מאוד.
"מטעמים שמקימים חשש לפגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה, אין ביכולת המדינה למסור את כלל המידע", אומרת המדינה בתשובתה לבג"ץ.
אבל אם הכל כשר, אם מדובר בכסף נקי שלא מגיע לא לטרור ולא לידיים מושחתות, ולא חשוד בהלבנת הון - מדוע הסודיות? אם כל מה שנעשה תקין - אילו יחסי חוץ עשויים להיפגע? ואיזו פגיעה בביטחון עשויה להתקיים אם נדע את האמת על התשלומים לפלשתינים? חיילים ימותו, חלילה? מה יש פה להסתיר, למען השם?
"זה חשבון פשוט, לא צריך ללמוד ראיית חשבון", לעגה ערבה אלפסי, היועצת של מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב, לחברי הכנסת ששאלו שאלות. בדיון שהיה רק לפני חודש בוועדת החוץ והביטחון התעקשה אלפסי שהכל נעשה כדת וכדין, ושהח"כים הם אלה שלא מבינים.
אך אם היא שקופה כל כך, מדוע לא סיפרה אלפסי לח"כים על "הקרן החוץ־תקציבית"? מדוע קיומה של הקרן הזו לא הוזכר באינספור דיונים קודמים, גם בכנסת וגם בבתי המשפט?
בלי ללמוד ראיית חשבון - התשובה ברורה. משרד הביטחון, משרד האוצר, המינהל האזרחי, ואולי גם שב"כ, מרמים גם את הציבור וגם את נבחריו.
השחיתות פושה
מדוע? כי הם יודעים שכל קשר פיננסי עם הפלשתינים חושף את מדינת ישראל לסכנה של מעורבות בהלבנת הון, ואפילו במימון טרור. כן, כספים שמדינת ישראל מעבירה לפלשתינים מתגלגלים בסופו של דבר לעידוד פיגועים, משום שחלק מהרוצחים יוצאים למשימתם כי הם יודעים שמשפחתם תקבל קצבת טרור לכל החיים.
כמו כן, השחיתות ברשות הפלשתינית פושה מכף רגל ועד ראש. לכן אפילו האירופאים צמצמו את הקשרים הכלכליים איתם. הם עשו זאת כי לפי הדין הבינלאומי, כל גוף פיננסי שנגע בכסף שהתגלגל למימון פיגועים או למטרות מושחתות, חשוף בעצמו לתביעות על תמיכה בטרור ועל הלבנת הון.
זה מה שמוסתר מהציבור, וזו הסיבה שבנק דיסקונט ובנק הפועלים לא רוצים עוד להיות הצינור להחזרים האלה. זה גם ההסבר לניסיון של הממשלות, גם של נתניהו וגם של בנט, לפתוח את "החברה לקורספונדנצייה" - חברה ממשלתית שחוק ההקמה שלה קובע מראש כי מעשיה הבלתי חוקיים יהיו חוקיים. ועוד לא דיברנו על הכסף השחור והמזומן שעליו מתנהלת הכלכלה הפלשתינית.
הנימוק שמביא את מערכת הביטחון לתמוך בכל השטיקים האלה הוא החשש מקריסת הרש"פ. הדאגה הזו לא מסתדרת עם מה שרואים ביו"ש בשטח. אבל אפילו אם היה בה ממש, האם הציבור בישראל לא זכאי לדעת את האמת על מה שעושות רשויות השלטון בשמו? וחשוב יותר, אם הרש"פ באמת נמצאת על סף קריסה כלכלית, האם לא מתבקש ששר הביטחון יגיד לאבו מאזן "עצור את משכורות הטרור - ולא תקרוס"?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואריאל כהנא
כתב מדיני
פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).