גם בישראל צריכים ללמוד את הלקח מההתנקשות בר"מ יפן לשעבר
ממה שידוע עד כה, האבטחה סביב אבה שינזו הייתה רופפת, אף שהיה הפוליטיקאי השני בעוצמתו ביפן • הלקח צריך להילמד גם בישראל: גם האיומים על נתניהו לא התנדפו כמו האבטחה סביבו
Your browser doesn’t support HTML5 audio
אחד הימים הדרמטיים בשמונה שנות כהונתו של שינזו אבה כראש ממשלת יפן עבר עליו דווקא בישראל. בינואר 2015, בעיצומו של הביקור הראשון שלו בארץ, נחטפו שני אזרחים יפנים בסוריה. ארגון המדינה האסלאמית היה אז בשיא כוחו. מסיבת העיתונאים שערך אבה לסיכום הביקור הפכה לאירוע בינלאומי, שבו הבהיר כי לא ייכנע לטרור. לפחות אחד מהשניים שילם בחייו על הנחישות של אבה.
אותו ביקור, בהשתתפות מאה אנשי עסקים ופקידי ממשל מיפן, הוליד ידידות מופלאה עם ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ונתן דחיפה כלכלית ומדינית לקשרי המדינות. ב־2018 אבה בא שוב לארץ, הפעם בהיקף צנוע יותר. הקשר הזה שם את ישראל על מפת ההשקעות היפנית.
בעידן של חוסר יציבות פוליטית בישראל, מעניין ללמוד שלפני אבה כיהנו ביפן שישה ראשי ממשלה בשש שנים, ועוד שניים בשנתיים שחלפו מאז פרש. הוא מילא את התפקיד שמונה שנים, תוך שהוא מנפץ מוסכמות על הריסון היפני הנדרש בזירה הבינלאומית. שפת העוצמה שבה דיבר הייתה דומה לזו שבה הישראלים תופסים את עצמם.
ממה שידוע כרגע על נסיבות ההתנקשות, האבטחה סביב אבה הייתה רופפת, שני מאבטחים בלבד, אף על פי שהיה הפוליטיקאי השני בעוצמתו ביפן ועדיין שנוי במחלוקת.
התקלה המקצועית הקשה הזו צריכה להילמד בדחיפות על ידי מאבטחי האח"מים אצלנו. כי מי שמכיר את מערכי אבטחת המנהיגים בארץ, יודע שהם מתנהלים בצורה בלתי הגיונית בעליל. כך, למשל, דקה אחרי שנתניהו חדל להיות ראש הממשלה, האבטחה סביבו דוללה משמעותית ומעגלי השומרים העבים עברו לבנט.
האם באמת האיומים על נתניהו התנדפו בשנייה שבה נהיה ראש האופוזיציה? האם באותו רגע השנאה התהומית כלפיו עברה באחת לבנט? התשובה כמובן שלילית.
ומצד שני, האם הייתה הצדקה לבנות מבצר אבטחתי בבית בנט ברעננה, בלי מגבלה תקציבית, תוך הפרות חוק בוטות, אף שידוע כי מדובר במעון זמני בלבד? האם ברעננה, בבלפור, או בכל מקום אחר, יש הצדקה לפגוע באופן קשה כל כך באורח חייהם של שכנים כה רבים?
דוגמה נוספת: האם יש היגיון בכך שמאבטחי ראש הממשלה יחייבו את בעלי התפקידים הבכירים במדינה להיבדק בשער מגנטי, אך יפטרו מבדיקה כזו את מי שהם מכירים מהטלוויזיה? בעיניי ראיתי את האבסורד, ולא פעם אחת.
כארגונים ביטחוניים, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ ואגף הביטחון במשרד ראש הממשלה עובדים על פי נהלים, אך לעיתים שוכחים את השכל הישר. לפחות בהיבט הזה כדאי שהכישלון האבטחתי ביפן יעיר את מי שצריך במקומותינו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואריאל כהנא
כתב מדיני
פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).
