"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
הראיון המלא - במוסף יום העצמאות

הנשיא הרצוג: "אשמח לבקר בגלוי בסעודיה"

איתות מדיני מפתיע מהנשיא • הרצוג ל"ישראל היום": "יתרון כהונתי - בהשתלבות ישראל באזור" • "לאפשר שילוב החברה הערבית גם בצמרת המדינה" • "ההפסד ב־2015? שמתי אותו בבקבוק וזרקתי לים"

,עודכן
0השמעה
העיטור הגבוה ביותר שהעניק מתחילת כהונתו: הנשיא הרצוג, צילום: אורן בן חקון

"הסעודים צריכים להצטרף למשפחת הסכמי אברהם, ובהחלט אשמח להגיע בעתיד למפגש גלוי בסעודיה", אומר נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג בראיון לרגל יום העצמאות לעורך הראשי של "ישראל היום", עמר לחמנוביץ.

הנשיא מוסיף כי "תהליך ההצטרפות לא תלוי רק בישראל, אלא גם בתהליכים הפנימיים בסעודיה וביחסי סעודיה־ארה"ב".

בראיון, שיתפרסם במלואו ביום רביעי במוסף יום העצמאות של "ישראל היום", מדבר הרצוג על יחסי העבודה שלו עם רה"מ בנט ושר החוץ לפיד, לאור מעורבתו המדינית המשמעותית, שבאה לידי ביטוי בביקורים האחרונים בטורקיה ובירדן.

"ראש הממשלה ואני משתפים פעולה מצוין. באתי לתפקיד הנשיא עם מאגר קשרים מדיניים וניסיון מדיני עתיר, אז אני תורם אותו למערכת בתיאום מלא וברוח טובה. לדעתי, היתרון של כהונתי הוא בזרימה התודעתית התת־קרקעית, שעלתה על פני השטח, של השתלבות מדינת ישראל באזור".

הרצוג. "לאפשר שילוב החברה הערבית גם בצמרת המדינה",צילום: אורן בן חקון

הנשיא מביע דאגה מההסתה הלאומנית ברשתות החברתיות, שניכרת גם בגל הטרור הנוכחי - בעיקר סביב מסגד אל־אקצא.

"הרשתות מציגות מוצרים בלתי מסוננים ומאפשרות פרשנות מעוותת של המציאות", הוא אומר, "אנחנו, כאומת סטארט־אפ הכי מתוחכמת בעולם, חייבים לייצר פתרונות שיביאו את האמת לאמיתה לידיעת הציבור". הנשיא מוסיף: "יש לי אמונה מלאה בכוחן של האומה והמדינה לעמוד בכל אתגר, וצריך לומר תודה לצה"ל, לשב"כ, למוסד, למשטרת ישראל ולשאר כוחות הביטחון - ונתפלל שימשיכו כך ושיבלמו את כל הרע".

"הכל למען היציבות"

הרצוג מתייחס בדבריו למשבר הפוליטי בישראל מאז 2019 ומציין: "אעשה הכל כדי לתרום ליציבות, לא בראייה פוליטית של מי יוביל, אלא בהבטחת תהליך פוליטי בריא. אי־יציבות משפיעה ישירות על איכות חיינו, על יוקר חיינו ועל חינוך ילדינו".

מתפרעים באל־אקצא, בחודש שעבר. "הרשתות מאפשרות פרשנות מעוותת של המציאות",צילום: אי.אף.פי

לגבי השתלבות מפלגות ערביות בקואליציה, אומר הנשיא: "זו שאלה פוליטית, אבל התהליך הטבעי של השתלבות גורמים מהחברה הערבית ליד שולחן מקבלי ההחלטות היה צפוי על ציר הזמן, וצריך לאפשר לשילוב הזה לקרות גם בצמרת. זה תהליך שקורה בכל האומות".

בראיון עימו חוזר הרצוג גם לתחושותיו לאחר הפסדו בבחירות 2015 לנתניהו ומבהיר: "הפרק הזה מאחוריי, סגרתי אותו בתוך בקבוק וזרקתי לים - במובן זה שאני לא נוטר טינה, ומבין שהיתה תוצאה לגיטימית שכיבדתי אותה.

"כאבתי את התוצאה הזו באופן אישי, אבל המשכתי הלאה, גם אם מדי פעם מבליח לי משהו בתת־מודע. היום אני במקום אחר, גם בתפקוד הפוליטי. אני לא יכול להיות מחנאי".

"ההפסד ב־2015? שמתי אותו בבקבוק וזרקתי לים". הרצוג, לבני ומיכאלי, ארכיון,צילום: דודי ועקנין

הרצוג אף הפליג בשיחה ותיאר את הצוואה שהותיר לו אביו, חיים הרצוג, כשקרע את החלטת עצרת האו"ם ב־1975 שקבעה כי "הציונות היא גזענות", ורומז איזה טקסט הוא עצמו עשוי לקרוע בפומבי.

כמו כן, הוא מדבר על ההשראה שספג מסבו, הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ועל אהבת הספר והספרות שעוברת במשפחה זה דורות.

הוא אף מספר על יחסיו הקרובים עם אמו, אורה, שהלכה לעולמה השנה, ומתאר את תפילת "יזכור" הראשונה בלעדיה, בחג שביעי של פסח האחרון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר