"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מקבלים כסף מירדן, אך לא מסכלים פרובוקציות של חמאס"

ביקורת על שומרי הווקף בהר הבית: "הם מתמקדים בביקורים של יהודים, בזה הם מאוד פעילים" • גורם המעורה בפרטים: "נתפסים כמי שמזוהים יותר עם הצעירים שמפגינים באל־אקצא מאשר עם הווקף"

,עודכן
0השמעה
התפרעות הפלשתינים בהר הבית,ארכיון, צילום: רויטרס

שומרי הווקף באל־אקצא נהנים ממעמד מיוחד. הם מועסקים על ידי הירדנים, ומשכך אמורים לדאוג לאינטרס של בית המלוכה: שמירת האפוטרופסות של הממלכה בהר הבית. אלא שספק אם שומרי הווקף, שמקבלים את משכורותיהם מעמאן, עושים מאמץ מיוחד כדי לבצר את התפקיד המיוחד של ירדן בהר.

אירועי השבועות האחרונים באל־אקצא מראים כי שומרי הווקף לא יצאו מגדרם כדי למנוע את מפגני הכוח וניסיונות ההשתלטות של חמאס, אנשי חזב א־תחריר, וגורמים פלשתיניים אחרים על אל־אקצא. גם אם היו ניסיונות לכאורה מצד אנשי הווקף מעת לעת להרגיע את המפגינים הפלשתיניים בהר, הרי הדבר היה למראית עין בלבד.

איש משומרי הווקף לא יצא להתעמת בנחישות עם הצעירים שנשאו את דגלי חמאס, ולא נראה כי מי מהם מוכן לסכן את חייו בשביל המלך הירדני. בכל משמרת יש אחראי משמרת. שומרי הווקף נושאים מכשירי קשר קטנים וטלפונים ניידים. אלה משמשים אותם בעיקר לתיעוד מה שמכונה "הפלישות והפרובוקציות" של ביקורי יהודים בהר. את התפרעויות הצעירים הפלשתינים הם מתעדים פחות.

גורם המעורה בפרטים אומר כי בחלק גדול מן המקרים הם אינם בוגרי קורס המכשיר אותם לתפקיד, וכי משימתם הצטמצמה במשך השנים "לפיקוח על מי שאינם מוסלמים בהר הבית".

לעיתים קרובות, אפשר לשמוע על מעצרים של שומרי הווקף והרחקתם לפרקי זמן מסוימים מההר, בטענה כי נטלו חלק בהפרעה לשוטרים או לסדר בהר. "הם מתמקדים בביקורים של יהודים, בזה הם מאוד פעילים", אומר גורם נוסף, "לא ראינו שהם מסכלים פרובוקציות של חמאס בהר. זאת אחת מהבעיות, שהם נתפסים כמי שמזוהים יותר עם הצעירים שמפגינים באל־אקצא מאשר עם הווקף".

המינויים של שומרי הווקף עוברים אישור של המודיעין הירדני, אך רובם ככולם אינם ירדנים, אלא מקומיים שחיים במזרח ירושלים.

כל השפעה בהר שאינה ירדנית, היא מקור לחשש עבור בית המלוכה, ודאי כשמדובר בגורמים אסלאמיסטיים. ירדן והרשות הפלשתינית חולקות כעת אינטרס משותף: לעצור את השתלטות חמאס על ההר. עם זאת, צריך לזכור שגם ביניהן יש תחרות סמויה. בעבר הירדנים העבירו לישראלים את חששם מפני "הניסיונות של הרשות להדק את אחיזתה בהר ולהכניס עוד נציגים מטעמה למועצת הווקף".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר