"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נוסח הפשרה בחוק הלאום: "המדינה תפעל לפיתוח התיישבות יהודית"

"המדינה תפעל לפיתוח התיישבות יהודית", ייכתב בחוק ויישובים יהודיים ישמרו על צביונם • ייקבעו תמריצים להתיישבות באזורים מועדפים

,עודכן
בנט / צילום: אורן בן חקון

האם המחלוקת עלחוק הלאוםנמצאת על סף פשרה? יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, יזם אתמול הצעת פשרה לניסוח חדש של סעיף 7 ב' בחוק, הקובע כי יישובים יהודיים יוכלו לשמור על צביונם. מדובר בסעיף שעוררהתנגדות עזהמצד היועמ"ש, נשיא המדינה והיועץ המשפטי של הכנסת, ומסתמן כי הצליח לגבש הסכמה בקואליציה סביב הצבעתו.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

לאחר תיקון הנוסח המוסכם תוכל המדינה לראשונה לקבוע כיעד יישוב אזורים כמיועדים ליהודים בלבד, ואף לקבוע תמריצים לעידוד יישוב יהודים באזורים שהממשלה תגדיר כמועדפים משיקולים לאומיים דוגמת הנגב והגליל. על פי הנוסח המסתמן, סעיף 7 בחוק הלאום יתחלק לשניים: סעיף 7 א' יקבע כי "המדינה תפעל לייהוד הנגב והגליל ואזורים ויישובים נוספים שייקבע ביחס אליהם כי הדבר נדרש משיקולים לאומיים, ולפיתוח התיישבות יהודית בהם, בין היתר באמצעות תמריצים לעידוד הגירת יהודים אליהם". סעיף 7 ב' קובע כי "המוסדות הלאומיים, באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם גורמי המדינה, יפעלו ליישוב יהודים בכל חלקי הארץ".

לתיקון הנוסח היו שותפים שרת המשפטים איילת שקד, ח"כ בצלאל סמוטריץ' וכן ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) המכהן כיו"ר משותף בוועדה לענייני חוק הלאום. אתמול החל בנט בסבב שיחות עם גורמים במפלגות שונות בקואליציה, ובסביבתו אומרים כי לא נרשמה התנגדות להצעה וכי התגובות מעידות על כך כי ניתן למעשה אור ירוק לקידומה.

כזכור, הסעיף המקורי בחוק, הקובע כי יישובים קהילתיים יוכלו לשמור על צביונם, במה שנתפס כתגובה לבג"ץ קעדן משנת 2000 שקבע כי בניגוד לעמדת ועדת הקבלה ביישוב קציר שסירבה לקבל את המשפחה הערבית ליישוב, יש לאפשר לה להתיישב בו, עורר ביקורת רבה גם מצד היועמ"ש וגם מצד נשיא המדינה וגורמים נוספים, מה שהוביל להערכה כי הסעיף ישונה בסופו של דבר. במהלך דיוני הוועדה המיוחדת בכנסת, בראשות ח"כ אמיר אוחנה, הציע פורום קוהלת הצעת פשרה משלו, אולם ההנחה היא כי הצעתו של בנט קרובה יותר להשגת הסכמה.

בתוך כך,מחלוקת התקיימהבין הח"כים החילונים והחרדים בנוגע לסעיף המטרה בחוק הגיוס שהוצג אתמול בפניהם בישיבת הוועדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר