האסטרטגיה של הימים האחרונים בקמפיין הבחירות של הליכוד לפני שלוש שנים הוכיחה את עצמה: מפלגות הימין צנחו, הליכוד זינק, וראשות הממשלה לקדנציה נוספת הושגה - בניגוד לכל הערכות והפרשנויות. ההחלטה שקיבל נתניהו בשבועות האחרונים היא לא לחכות לרגע האחרון, לישורת האחרונה לפני פתיחת הקלפיות, אלא לפעול כבר עכשיו.
פרויקט "שתיית" הבית היהודי החל, ובינתיים הוא די מוכיח את עצמו. הבית היהודי מתקשה להתרומם והליכוד ממשיך לשמור על פער גדול בינו לבין מפלגות האופוזיציה היריבות. לכן נשלח דוד ביטן לפרגן לאיילת שקד ולטעון שמקומה בליכוד. וזו גם הסיבה שבגללה שלף נתניהו את חוק הלאום והודיע שיש להעבירו כבר בשבוע הבא.
כי מה למעשה יש בחוק הזה שכל כך דחוף לקדמו. אחרי כל השינויים, השיפוצים והריכוכים שעבר החוק מראשית ימיו, אי שם בעשור הקודם, נותרו בחוק מספר סעיפים - רובם אנמיים ויבשים - שמרוב ניתוחים קוסמטיים כבר איבדו לגמרי את צורתם המקורית. באותה מידה לא ברורה ההתנגדות הנחרצת של האופוזיציה, לפחות זו הרואה עצמה ציונית. תמוהה העובדה שחוק נטול בשר מצליח להוציא את חברי העבודה, יש עתיד ומרצ מדעתם בצווחות סוף הדמוקרטיה הידועות.
אלא שזה למעשה בדיוק העניין. הדחיפות של נתניהו לקדם את החוק נובע בראש ובראשונה מזעקות האופוזיציה. עקרונות רבים ב"בייס" הימני נקבעים לעיתים על סמך התנגדות הצד השני. ראש הממשלה ידע שקידומו הפתאומי של חוק הלאום יקים עליו את ציפי לבני ואת תמר זנדברג, אבל מבחינתו הן רק תפאורה להגשמת יעדו האמיתי: למנוע מבנט בכל מחיר לעקוף אותו מימין.
ונתניהו יודע גם שפשוט זה לא יהיה. הביקורת הציבורית על מדיניותו הביטחונית בדרום, התנהלותו מול פולין, ואפילו חוסר המעש בנושא המסתננים בדרום תל אביב הן רק דוגמאות לבטן הרכה שעשויות לשמש את בנט לתקוף בחזרה. אז נכון שבדרום המחבלים שורפים את הארץ באין מפריע, אבל לפחות השמאלנים יוצאים מדעתם. גם זה משהו.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו