דיון סוער על חוק הלאום: "ריבלין נשיא או פוליטיקאי?"

על רקע הסערה הפוליטית, ובעיקר נוכחהמכתב החריף ששלח נשיא המדינה ראובן ריבליןלראש הממשלה ויו"ר הכנסת, ועדה מיוחדת של הכנסת בראשות חבר הכנסת אמיר אוחנה התכנסה היום (שלישי) לדוןבחוק הלאום. הוועדה דנה בהצעת החוק שעוררה התנגדויות רבות, גם מצד היועמ"ש, על מנת להכין אותה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

כצפוי, הדיון הפך סוער עם תחילתו, כאשר יו"ר הוועדה המיוחדת ח"כ אמיר אוחנה תקף את נשיא המדינה: "קראתי את המכתב של הנשיא ריבלין. אנחנו מכבדים אותו. אני רוצה להגיד מילה על צביעות. אני לא יודע אם ריבלין הוא נשיא או פוליטיקאי".

ח"כ ציפי לבני התפרצה לדבריו של אוחנה והורחקה מהדיון תוך שהיא מטיחה: "זו מדינה גזענית". גם נציגי מפלגת יש עתיד בוועדה זעמו: "בושה וחרפה. זו גזענות". חברי הכנסת מהאופוזיציה קראו ליו"ר הוועדה אוחנה "בריון פוליטי" והאשימו אותו בפנקסנות נגד נשיא המדינה ריבלין וקיום דיון פוליטי.

ח"כ אוחנה המשיך בדבריו: "גם לי הסעיף הזה לא נוח ולא נשמע טוב. נשאלת השאלה האם הרעיון הציוני והצורך שלנו והיכולת שלנו לייהד את הגליל פסה מהעולם?". מי שטוען שהחוק הזה הוא גזעני, כמוהו כאילו טוען שהציונות היא גזענות. הציונות היא תשובה לגזענות".

יו"ר הוועדה והיועמ"ש של הכנסת, במהלך הדיון // צילום: נועם ריבקין פנטון

היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון הבהיר כי בדומה ליועמ"ש מנדלבליט, גם הוא מתנגד לסעיף הקבלה ליישובים: "הצעת חוק היסוד שעליה עמלה הוועדה בחודשים האחרונים, עסקה בסוגיות ליבה של מדינת ישראל. כאשר אנחנו מתקרבים לישורת הסופית אני רואה לעצמי חובה להדגיש בפני חברי הכנסת את הקשיים המשמעותיים בסעיף 7ב'.

"הקושי המתעורר בחוק היסוד שבניגוד לאיזונים לחקיקה אחרת, מדובר בהדרה של ציבורים שלמים במדינת ישראל. ההדרה הזו יכולה להיעשות ללא לקחת בחשבון האם הוא פוגע במאפיינים של היישוב".

ינון המשיך: "סעיף מסוג זה יכול להביא להתערבות שיפוטית. מדינת ישראל מחויבת לאזן בין ערך הציונות לדמוקרטיה. הערך בסעיף חורג משמעותית ועשוי להכתים את החוק. לאור האמור אנחנו מציעים שלא לאשר את הנוסח המוצע".

יו"ר הקואליציה דוד אמסלם // צילום: נועם ריבקין פנטון

רז נזרי, נציג היועץ המשפטי לממשלה, הבהיר את עמדתו: "בעבר הבענו את התנגדותנו לשינוי באיזון בין הערכים היהודיים והדמוקרטים. ערכים יהודיים לא צריכים לפגוע בזכויות מיעוטים, זה לא אמור לסתור את הערכים הללו. טוב היה אם בחוק הזה היו אמירות על שוויון. אני רוצה להתמקד בסעיף שיש בו בעיה משפטית קשה ביותר - 7ב'.

נזרי המשיך: "יש בעיות חוקתיות מהותיות בסעיף הזה. בשונה מהאופי ההצהרתי של הסעיפים האחרים, כל הסעיפים הללו עוסקים בעיצוב הפרהסיה הציבורית. הם לא מפלים בין יהודים לערבים, כי לא מדובר במישור הפנים מדינתי. סעיף 7ב' מתיר מעשה אפליה אישית נגד אזרחים בציבורים שונים וקבוצות מיעוט. דווקא לחברים שתומכים בחוק - אתם מכתימים לשווא את הצעת החוק".

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין עורר הבוקר סערה גדולה לאחר ששלח לוועדה מכתב ובו הזהיר מאחד הסעיפים, העוסק במתן אישור ליישובים יהודיים שלא לאפשר לתושבים שאינם יהודים או שהם אינם בעלי המאפיינים הקהילתיים, לגור בהם. ריבלין כתב: "הדבר עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל".

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד.