"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

ישראל צריכה לשפר את המוכנות לאירועי זיהום ים בנפט

היערכות מדינת ישראל לטיפול באירועים גדולים של דליפות נפט לוקה בחסר • כדי לצמצם את הסיכון יש צורך בצמצום השימוש בדלקי מאובנים ובמעבר לאנרגיות מתחדשות ותחבורה חשמלית

,עודכן
0השמעה
המבצע לאיתור כתם הנפט, צילום: המשרד להגנת הסביבה

כשנה לאחר אירוע זיהום הזפת הגדול התקבלה במשרד להגנת הסביבה התרעה ממערכת ניטור לוויינית על חשד להמצאות כתם שמן בעומק הים. לאחר ביצוע סריקות אוויריות וימיות לא אותר כתם והאירוע הסתיים בסופו של דבר רק בתרגול מערך החירום. למרות זאת, נראה שכיום, התרחשות של אירוע שפך נפט משמעותי אל הים בסמוך לחופי ישראל היא רק עניין של זמן.

כ-3,000 מכליות נפט גדולות עוברות בשנה בסמיכות או בתוך המים הריבוניים של ישראל. במזרח הים התיכון הולכים ומתרבים קידוחי גז ונפט, כל זאת לצד הכוונה להרחיב פי 10 ויותר את היקף פעילותה של קצא"א במפרץ אילת ואשקלון בעקבות הסכם Red-Med. יישום ההסכם אומנם הוקפא בשל מדיניות המשרד להגנת הסביבה לאפס תוספת סיכון למפרץ אילת, אך לאור דברי השר במשרד האוצר השבוע במליאת הכנסת, לא ברור אם מדובר בעמדת המייצגת את הממשלה.

מכאן עולה החשש כי כשתיווצר שעת כושר פוליטית, אנו עלולים לראות את ההסכם מתממש ואת הגעתן של עשרות מכליות נוספות בשנה למסופי קצא"א באשקלון ובאילת. כל זאת, תוך סיכון לפגיעה ארוכת טווח ובלתי הפיכה בשונית האלמוגים הייחודית של אילת, במערכות האקולוגיות בים-תיכון, בדגה ובחקלאות הימית, בתיירות, בבריאות התושבים באותן ערים ובאספקת 75% ממי השתיה המותפלים של ישראל המופקים מהים התיכון.

דו"ח ועדת מומחים שפרסמה לאחרונה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ממליץ על ביטול הסכם קצא"א – Med-Red מכיוון שתוחלת הנזק שלו עולה על התועלת הכלכלית הטמונה בו. כיום, היערכות מדינת ישראל לטיפול באירועים גדולים של דליפות נפט לוקה בחסר. כדי שנהיה ערוכים, על הממשלה והכנסת לקדם באופן מיידי את הצעת חוק התלמ"ת (תוכנית לאומית למוכנות ולתגובה לתקרית זיהום ים בשמן) שתאפשר תקצוב והקצאת תקנים, ציוד וכלי שיט למטרה זו. כמו כן, יש להקצות משאבים למחקר ופיתוח בתחומי הניטור והמעקב אחר תנועת כתמי נפט ופיתוח מחסומים אקטיביים שימנעו חדירה של נפט למתקני ההתפלה שעלולה להוביל להשבתה ארוכה של פעילותם.

כדי לצמצם את הסיכון למערכות האקולוגיות הימיות עלינו להיערך, לנטר ולאכוף, אך גם לפעול בנחישות לצמצום השימוש בדלקי מאובנים ולמעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות, תחבורה חשמלית, צרכנות חכמה יותר וכלכלה מעגלית שיאפשרו לצמצם את הביקוש לדלקים מזהמים אלו ואת הצורך בהובלתם הימית.

ד"ר עדי לוי – ראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחוה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר