"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נזק של טריליונים וסכנת רעב לעשרות מיליונים: התחזית המבהילה של האו"ם

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מזהיר מפני תופעת אקלים "מחוץ לסקאלה" שתדחוף את כדור הארץ ל"אזור סכנה" קטלני • ארגון המטאורולוגיה קובע: האירוע הקיצוני יתחזק לשיא של אלף שנה ויימשך לפחות עד 2027 • החשש: גלי חום חסרי תקדים, בצורות קשות, נזק של טריליוני דולרים וסכנת רעב ל-50 מיליון בני אדם

0השמעה
הבצורת הקשה בהונדורס , AFP
הבצורת הקשה בהונדורס | צילום: AFP

תופעת האקלים "אל ניניו" חוזרת בעוצמה חסרת תקדים, ומאיימת להביא לגל נוסף של אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם. ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) קובע כעת כי קיימת הסתברות של כמעט 100% לכך שהאירוע הנוכחי יימשך לפחות עד פברואר 2027. כך מדווח הגרדיאן הבריטי.

מדענים מזהירים כי התופעה צפויה להגיע לשיאה סביב סוף 2026 או תחילת 2027 ולצמוח לממדים של "סופר-אל ניניו" - אירוע שעשוי להיות בין העזים שנרשמו ב-70 השנים האחרונות, ואף אחד הקשים באלף השנים האחרונות.

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, קרא לצעדי חירום והזהיר: "הכוכב הופך למקום חם ומסוכן מאוד. אנחנו נמצאים באזור סיכון גבוה, שבו אירועי מזג אוויר קיצוניים הופכים לנורמלי החדש". גוטרש הגדיר את האירוע כ"מחוץ לסקאלה" וכמאיץ-על של משבר האקלים, כך לפי דיווח ברשת "France 24".

גל החום בגרמניה | צילום: GettyImages

טמפרטורות מים חריגות ושיאים חדשים

מדידות עדכניות באוקיינוס השקט מציגות תמונה מדאיגה: טמפרטורת פני הים בחלק המרכזי והמזרחי גבוהה בהרבה מהממוצע. במקומות מסוימים נרשמו אנומליות תת-ימיות של יותר מ-8 מעלות צלזיוס מעל לנורמה, נתון המעיד על פוטנציאל התחממות אדיר.

על פי התחזיות, הפער בטמפרטורת המים יחצה את רף ה-3 מעלות צלזיוס בשיאו, ובכך ישבור את השיא ההיסטורי הקודם שנרשם בינואר 1983 עם פער של 2.6 מעלות. מסיבה זו מעריכים מדענים כי שנת 2027 עשויה לעקוף את שנת 2024 ולהפוך לשנה החמה ביותר בהיסטוריה המתועדת.

ילד מביט על ההרס במפולת בנפאל | צילום: AP

בצורות, שיטפונות ונזק של טריליוני דולרים

התחזקות התופעה כבר מחוללת נזקים ואסונות טבע ברחבי הגלובוס. עם אלה נמנים: שיבושים במסחר העולמי: תעלת פנמה נאלצה להגביל את תנועת כלי השיט לאחר שהמשקעים באזור ירדו ב-34% מתחת לממוצע ההיסטורי.

חום כבד ובצורות מורגשים באסיה. בהודו נרשם אוגוסט החם ביותר מאז תחילת הרישומים ב-1901. אינדונזיה ואוסטרליה נערכות לתנאים יבשים במיוחד ולגל שריפות. בפרו נרשמו באוגוסט טמפרטורות הגבוהות ב-4.4 מעלות צלזיוס מהממוצע, לצד חשש כבד משיטפונות הרסניים באזורי החוף.

באירופה התחזיות מצביעות על תנאים יבשים וחמים מהרגיל בצפון היבשת, לעומת משקעים מוגברים וסכנת הצפות בדרומה.

מבחינה כלכלית, הערכות ראשוניות מזהירות מפני הפסדים גלובליים שעלולים להגיע עד ל-7 טריליון דולר על פני חמש שנים. בתוך כך, תוכנית המזון העולמית (WFP) מזהירה כי השיבושים בחקלאות ובשרשראות האספקה עלולים להביא כ-50 מיליון בני אדם לסכנת רעב מיידית.

"מכפיל כוח" של ההתחממות הגלובלית

מדעני אקלים מדגישים כי המחזור הטבעי של אל ניניו פוגש כעת אוקיינוסים חמים מאי פעם כתוצאה מההתחממות הגלובלית שגורם האדם. מחקרים מראים כי השילוב בין השניים פועל כ"מכפיל כוח", המקצין עוד יותר את עוצמתם של גלי החום, הסופות והבצורות.

הארגון המטאורולוגי העולמי קורא לממשלות ברחבי העולם לפעול ללא דיחוי: לעבור לגידולים חקלאיים עמידים לבצורת, לאגור מים, ולהכין את תשתיות החשמל והבריאות לגל החום והמשברים הצפויים בשנים 2026–2027.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר