"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם הבינה המלאכותית בדרך להחשיך את כדור הארץ?

מחקר של קואליציית האקלים מזהיר: צריכת החשמל של תעשיית ה-AI תוחם בקרוב לצריכה השנתית של יפן כולה • חוות השרתים בעולם כבר מדורגות במקום ה-11 בצריכת האנרגיה הגלובלית, ורק 27% ממנה מגיעים ממקורות מתחדשים • מנכ"ל Good Vision עברי ורבין: "סוגיה של ניהול סיכונים אסטרטגי"

,עודכן
0השמעה
מרכז נתונים של בינה מלאכותית, אילוסטרציה. צילום: רויטרס

מאחורי הממשק המלוטש של ChatGPT ו-Claude מסתתרת מציאות סביבתית מדאיגה ומחיר אנרגטי כבד שרק כעת מתחיל להיחשף. מחקר בינלאומי חדש של קואליציית האקלים (Climate Action Coalition) מטיל פצצה וקובע: תעשיית הבינה המלאכותית דוהרת לעבר צריכת חשמל מפלצתית, שתשתווה בקרוב לצריכה השנתית של יפן כולה.

הנתונים שנחשפים מציירים תמונה דרמטית של סיכון אקלימי:

  • מדינת השרתים:אילו חוות השרתים בעולם היו מדינה עצמאית, הן כבר כיום היו מדורגות במקום ה-11 בעולם בצריכת חשמל.

  • פליטות פחמן כבדות:המערכות הללו צפויות לפלוט כ-320 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני בשנה, כאשר יותר מטריליון דולר כבר הוקצו להקמת תשתיות AI חדשות.

  • אנרגיה "מלוכלכת":למרות הדימוי ההייטקי, רק 27% מהחשמל של מרכזי הנתונים מגיע ממקורות מתחדשים, בעוד מרביתו עדיין נשען על פחם וגז טבעי.

בינה מלאכותית, אילוסטרציה,צילום: Getty Images

החוקרים מזהירים כי המכשול הגדול של המהפכה אינו המחסור בשבבים, אלא מחסור חמור בתשתיות אנרגיה. בעוד שמרכזי נתונים מוקמים במהירות של שנתיים, הרחבת רשתות החשמל לחיבור מקורות חדשים עשויה להימשך עשור ואף יותר, מה שיוצר פער מסוכן בין הדרישה הטכנולוגית ליכולת האספקה בפועל.

כאן טמונה הדרמה הגדולה: מצד אחד, שימוש אחראי בבינה מלאכותית עשוי להפחית כ-5.4 מיליארד טונות של פליטות גזי חממה עד 2035 באמצעות ייעול תהליכים. מצד שני, כפי שמזהיר עברי ורבין, מנכ"ל Good Vision, הטכנולוגיה הופכת לסוגיה מורכבת של ניהול סיכונים אסטרטגי. השאלה הגורלית שמרחפת מעל עתיד האנושות אינה רק כיצד להשתמש בכלי החדש, אלא האם נצליח להבטיח שהעלות האנרגטית המטורפת שלו לא תכריע את הכף ותהפוך לאסון סביבתי בלתי הפיך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר