איום על ביטחון המזון של ישראל: 60 אלף עגורים מאיימים על עתיד החקלאות בעמק החולה. בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים, מתפתח בצפון משבר שעלול להפוך למשבר לאומי.
יותר מ-60 אלף עגורים החורפים מדי שנה בעמק החולה גורמים לנזקים כבדים לשדות החקלאיים ומעמידים בסכנה ממשית את המשך קיומם של ענפי גידולי השדה והירקות באזור, הנחשב לאחד ממוקדי הייצור החקלאי החשובים בישראל.
בין הטילים בצפון: עגורים נודדים מוצאים מקלט באגמון החולה (ארכיון) // עינבר שלומית רובין, אגמון החולה-קק"ל
אם לא תתקבל החלטת ממשלה דחופה כבר בשבועות הקרובים, מזהירים גורמים בענף החקלאות, לא ניתן יהיה להמשיך להפעיל את מערך ההגנה על השדות בעונת החורף הקרובה. המשמעות היא פגיעה קשה בחקלאות, בפרנסת מאות משפחות ובביטחון המזון של מדינת ישראל.
זה כ-15 שנים מופעל בעמק פרויקט ייחודי, שבמסגרתו מואכלים העגורים באגמון החולה במטרה למנוע את כניסתם לשדות. אולם העלייה המתמשכת במספר העגורים הפכה את הפרויקט לנטל כלכלי כבד, בעלות של כ-7 מיליון שקלים בשנה. החקלאים נושאים בכ-4 מיליון שקלים מהעלות, בעוד שהמדינה משתתפת בסכומים מצומצמים בלבד.
בימים אלה מתנהל משא ומתן אינטנסיבי בין נציגי הפרויקט לבין משרדי החקלאות, הגנת הסביבה והתיירות, וכן רשות הטבע והגנים, במטרה לגבש פתרון תקציבי ארוך טווח. הדרישה היא להשתתפות ממשלתית של לפחות 5 מיליון שקלים כבר השנה, כדי למנוע את קריסת המנגנון הקיים.
בקרב הגורמים המעורבים מזהירים כי הזמן הולך ואוזל. העגורים הראשונים צפויים להגיע לעמק כבר בתחילת אוקטובר, ואם לא יימצא פתרון עד אז, אלפי דונמים של גידולים חקלאיים עלולים להיפגע באופן משמעותי.
הפרויקט מנוהל על ידי ג"ג - החברה לפיתוח הגליל, החברה החקלאית של המועצה האזורית הגליל העליון, בשיתוף המועצות האזוריות הגליל העליון, מבואות החרמון ומרום הגליל. אחת לשבועיים מתקיים שולחן תיאום בהשתתפות החקלאים, קק"ל, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, משרד החקלאות ואגמון החולה.
"זה כבר מזמן לא רק מאבק של חקלאי עמק החולה", אומר עופר ברנע, מנכ"ל החברה לחקלאות בגליל העליון. "זו שאלה של אחריות לאומית: האם מדינת ישראל תשמור על החקלאות שלה ועל יכולתה לייצר מזון, או שתאפשר למשבר הזה לצאת משליטה?"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו