מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן פרסם היום שלישי דו"ח העוסק במוכנות הרשויות המקומיות לתרחישי מצבי קיצון עקב שינוי האקלים, שטפונות והצפות.
בדו"ח מצוין כי מדינת ישראל מושפעת ביתר שאת מתופעות שינוי האקלים, שכן היא ממוקמת גיאוגרפית במזרח אגן הים התיכון, המוגדר כאזור בעל רגישות אקלימית גבוהה. תופעות שינוי האקלים בישראל באות לידי ביטוי בארבע מגמות עיקריות: חם יותר, יבש יותר, גבוה יותר וקיצוני יותר. המגמות האלה הדדיות, מעצימות זו את זו, ולכל אחת בנפרד יש פוטנציאל לגרום הרס אדיר למדינת ישראל. על כן להיערכות לשינוי האקלים יש השפעה מכרעת על היכולת להסתגל לשינויים האלה.
פעילי אקלים ב"פראדו" במדריד // רשתות חברתיות
אלא שמתברר כי בתחום האסדרה החוקית בתחום ההיערכות של הרשויות המקומיות לשינוי האקלים, עד למועד סיום הביקורת לא אושרה הצעת חוק האקלים ואין נורמות המחייבות את הרשויות המקומיות להכין תוכניות להיערכות לשינוי האקלים.
כמו כן חושף הדו"ח כי 154 רשויות מקומיות (כ-60%) טרם הכינו תוכנית היערכות בתחום ואינן נמצאות בהליך להכנתה. כמו כן אף שהמועצות האזוריות מחזיקות בכ-85% משטח מדינת ישראל, נכון למועד סיום הביקורת לא פורסם קול קורא ייעודי להכנת תוכניות היערכות לשינוי האקלים למועצות האזוריות.
המבקר מצא בנוסף חסמים להכנת תוכניות היערכות לשינוי האקלים, מממצאי שאלון שהופץ עולה כי היעדר תקציב, מחסור בכוח אדם מקצועי בתחום והיעדר נתונים ומידע אקלימי הם חסמים מרכזיים העומדים בפני הרשויות המקומיות ומקשים עליהן לקדם ולהכין תוכניות היערכות לשינוי אקלים. בנוסף התברר כי המשרד להגנת הסביבה אינו עוקב אחר רמת המוכנות של הרשויות המקומיות לשינוי האקלים.
הדו"ח חושף עוד כי אף שפקודת העיריות מחייבת הקמת ועדה לאיכות הסביבה, עלה כי ב-17% מהרשויות המקומיות שהשיבו על השאלה (11 מ-65) לא פעלה ועדה לאיכות הסביבה. עוד עלה כי 64% מהרשויות המקומיות שהשיבו לשאלה (42 מ-66) לא מינו גורם אחראי בתחום ההיערכות לשינוי האקלים, ו-74% מהן (49) לא מינו צוות הובלה רשותי בתחום ההיערכות לשינוי האקלים. כמו כן 87% מהרשויות המקומיות שהשיבו לשאלה (52 מ-60) לא הכינו מיפוי או סקר סיכוני אקלים בתחומן. כמו כן 71% מהרשויות המקומיות שהשיבו לשאלה (41 מ-58) לא הכינו נהלים או תוכנית פעולה להתמודדות עם סיכוני האקלים שבתחומן.
המבקר פרסם בנוסף דו"ח מעקב בשאלת היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות. כן התברר כי טרם בוצעה אסדרה בנושא היערכות אזרחית למצבי חירום כדי למזער את ממדי הפגיעה. בנוסף נכון למועד סיום הביקורת המעקב לא השלימו משרד החקלאות ויתר הגורמים המעורבים, ובכללם משרד הפנים ורשות המים, אסדרה של תחום הניקוז בישראל.
מצלמות אכיפה בכבישים
בנושא אחר, משרד מבקר המדינה בדק בחודשים יוני עד אוקטובר 2025 (תקופת הביקורת) היבטים שונים בנוגע להפעלת מצלמות לאכיפת עבירות תעבורה על ידי רשויות מקומיות. הבדיקה נעשתה בארבע רשויות מקומיות, בדיקות השלמה נעשו במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (משרד התחבורה); במשרד הפנים; ובמרכז השלטון המקומי.
בתחום אכיפת עבירות נת"ץ הסמכות לפנות לרשויות מקומיות בבקשה להתחיל באכיפת עבירות נת"ץ הוקנתה לשרת התחבורה בסוף 2022, אולם נכון למועד סיום הביקורת משרד התחבורה לא קידם את תהליך הפנייה לרשויות המקומיות שאינן אוכפות עבירות נת"ץ בבקשה להתחיל באכיפה.
על אף החשיבות בפרסום מידע לציבור לגבי מדיניות האכיפה באמצעות מצלמות, זאת כדי להבטיח התנהלות יעילה ואחידה של הפקחים ושל המערכות האוטומטיות, כדי ליידע את הציבור על התנהגות מקובלת וסבירה שאינה דורשת אכיפה, ואילו פעולות יובילו לפעולה אכיפתית מיידית, הרשויות שנבדקולא פרסמו נתונים לגבי התועלת של האכיפה באמצעות המצלמות ברשות, כגון הפחתת עומסי התנועה או השפעה על הסדר הציבורי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו