הסטודנטים שמעוררים לחיים את הבוסתן העזוב בחוות העלמות

בצמוד לקמפוס של המרכז האקדמי שלם בירושלים שוכנת חווה חקלאית לימודית היסטורית שהוקמה לפני כמעט מאה שנה. במשך עשרות שנים המקום היה נטוש, אך כעת הוא חוזר לחיים בזכות יוזמה סטודנטיאלית שמשלבת חקלאות, התנדבות וציונות. כך, בכל שבוע יוצאים כמה עשרות סטודנטים לעבוד בבוסתן, לשתול עצים ולגדל ירקות, תוך שהם מתחברים להיסטוריה של המקום ולערכים של לעבודת האדמה.

תיאו ברנד, סטודנט במרכז האקדמי שלם בתוכנית ללימודי אסלאם ומזרח תיכון, הוא אחד מיוזמי הפרויקט. "הייתי אמור להתחיל את הלימודים שלי במרכז האקדמי שלם ב-9 באוקטובר 2023", הוא מספר. "ב-6 באוקטובר חזרתי לארץ אחרי תקופה ארוכה בחו"ל, אך למחרת, כשהמלחמה פרצה, כבר גויסתי למילואים. בשנה הראשונה ללימודים, כשחזרתי לקמפוס בין סבבי המילואים, חיפשתי מקום שבו אוכל לעבוד את האדמה ולעבוד עם הידיים - ואז גיליתי שממש צמוד לקמפוס שוכנת חוות הלימוד ההיסטורית".

את חוות הלימוד הקימה רחל ינאית בן צבי בשנת 1928, במטרה להכשיר צעירות לעבודה חקלאית וליישוב הארץ. כאשר הגיעה למקום הוא היה נטוש, ובעזרת מתנדבות הן בנו ערוגות וטרסות וחלקות חקלאיות. המקום הפך לכפר לימודי לנערות שהגיעו להכשרה של שנתיים, ומשם הקימו משקים בכל הארץ. במשך השנים חוות הלימוד היוותה מוקד חשוב להכשרה חקלאית, אך בסופו של דבר היא ננטשה.

עובדים יחד בבוסתן

לפני כמה שנים החלה נועם שרייבר, בוגרת המרכז האקדמי שלם, ביוזמה לחדש את המקום ולהחזיר אותו להיות מקום חקלאי חינוכי תחת השם "חוות העלמות". הפעילות מתנהלת בשיתוף המחלקה לקיימות חברתית בעיריית ירושלים והקהילה של שכונת ארמון הנציב הסמוכה.

ברנד הצטרף ליוזמה בשלב מוקדם. "בחרתי שטח במקום הזה, שהיה שטח בר לא מטופח, ויחד עם עוד סטודנטים במרכז האקדמי שלם הקמנו בוסתן חקלאי", הוא מתאר. "המטרה הייתה ליצור מסגרת התנדבותית שבה הסטודנטים יכולים לצאת לעבוד את האדמה עם החברים וליצור חיבור בין תוכנית הלימודים לעבודה עם הידיים".

המרכז האקדמי שלם עודד וחיבק את היוזמה מההתחלה, עזר בהקמה ותומך עד היום בפעילות השוטפת. מאז ט"ו בשבט של שנה שעברה יוצאת כל שבוע קבוצה של כמה עשרות סטודנטים, בהתנדבות מלאה, לעבוד יחד בבוסתן. הסטודנטים שותלים עצים, מגדלים ירקות עונתיים וצמחי תבלין בחקלאות בת קיימא, מטפחים את המקום עם שבילים ופינות ישיבה, והופכים את המקום לחלק מההווי של הקמפוס – עם פעילות חברתית התנדבותית שמשלבת גם את תושבי שכונת ארמון הנציב הסמוכה.

רבים מהסטודנטים שלוקחים חלק בפעילות הם מילואימניקים כמו ברנד, והפעילות מאפשרת להם זמן של שקט וריפוי בין הסבבים. "יש בפעילות הזאת חיבור גם ליהדות וגם לציונות", מסביר ברנד. "היהדות היא דת חקלאית בהווייתה, לדוגמה, כל החגים שלנו בנויים סביב לוח השנה החקלאי, אבל היום רובנו פחות מחוברים לזה. אחת המטרות בפרויקט היא ליצור את הגשר בין החקלאות היהודית הקדומה לבין החיים שלנו כיום".

"סיפורו של המקום הוא סיפורה של הציונות. מהקשיים האדירים שחוו מקימות המקום, דרך קרבות של שתי מלחמות ישראל שהתרחשו במקום, והחזון והתושייה של רחל ינאית בן-צבי, בהקמת חווה חינוכית להכשרת נערות ונערים לחקלאות, על מנת שיוכלו להיות חלק משמעותי ביישוב הארץ", מדגיש ברנד. "אנחנו כסטודנטים מקבלים טעימה קטנה מהציונות דרך עבודת האדמה, דווקא במקום הזה".

ברנד מתאר גם את הגישה החינוכית של המיזם: "בדומה לשיטת הלימוד במרכז האקדמי שלם, שבה הסטודנטים שותפים מלאים בשיעור, כך אנחנו ניגשים גם לעשייה הציונית - זו לא משימה של הדורות הקודמים, אלא משהו שצריכים לעשות עם הידיים והרגליים".

ברנד מצין שלקשר של למקום ולעשייה יש גם ממד אישי עמוק. "כל הסבים והסבתות רבא שלי עזבו את הגולה בהיותם צעירים ועלו לארץ בעלייה השנייה והשלישית, הקימו את קיבוץ עין חרוד וקיבוצים נוספים והקדישו את חייהם לציונות", הוא מספר. "אני מרגיש שבעשייה שלנו במקום הזה אנחנו ממשיכים את הדרך שלהם".