סקטור הדזרטק (DeserTech) הישראלי מבסס את מעמדו כמנוע צמיחה לאומי - כך עולה מדוח מקיף שפורסם היום (רביעי) על ידי מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים. הדוח מראה כי כיום בישראל פועלות 267 חברות בתחום הדזרטק, ובכך מצייר תמונה של אקוסיסטם בוגר, שכבר מזמן אינו "נישה" - אלא כזה שהפך לשכבה כלכלית רלוונטית בתוך תחום הקליימטק (ClimateTech) הישראלי, שמושך השקעות עתק ומספק מענה קריטי למשברים גלובליים.
מספר חברות הדזרטק המבוססות באזור הנגב זינק מ-20 בשנת 2022 ל-54 בשנת 2025 - גידול של כ-170 אחוז בתוך שלוש שנים. כיום, כ-25 אחוז מכלל חברות הדזרטק בישראל פועלות בנגב. שיעור זה מצביע על פער משמעותי לטובת הנגב ביחס לסקטורים טכנולוגיים אחרים בישראל, שבהם הנגב מהווה לרוב רק שניים-שלושה אחוזים מהפעילות.
כמו כן, הדוח מדגיש כי הנגב אינו משמש עוד כ"אתר ניסויים" בלבד, אלא כבסיס תפעולי ליזמות, פיילוטים ולוולידציה של פתרונות בתנאי אקלים קיצוניים, דבר המהווה יתרון תחרותי משמעותי עבור חברות הסטארטאפ הישראליות, בדרך לחדירה לשווקים גלובליים.
בכל הנוגע להשקעות, הדוח מראה כי 40 אחוז מהחברות דיווחו כי קיבלו השקעת הון סיכון בשלוש השנים האחרונות, אינדיקציה ברורה לעניין מסחרי גובר ולהתבגרות השוק, במיוחד סביב פתרונות דזרטק סקיילביליים עם יכולת הטמעה מבוססת.
הדוח נותן דוגמה לשורת חברות דזרטק ישראליות שגייסו עשרות ומאות מיליוני דולרים בשנים האחרונות, בהן CropX, שמפתחת פתרונות לניהול חקלאי וגייסה מעל 60 מיליון דולר, Nostromo Energy שמפתחת פתרונות אגירת אנרגיה ברי-קיימא עם 53 מיליון דולר, Bernmiller Energy שפועלת בעולמות אגירת האנרגיה התרמית וגייסה כ-84 מיליון דולר ו-N Drip שמפתחת מערכת השקייה במיקרו-טפטוף עם התחייבות מימון בהיקף של עד 305.5 מיליון דולר.
בהתייחס למגמות ולגורמים המניעים את השוק, הדוח מצביע על כך שהצמיחה בדזרטק אינה מונעת רק מחדשנות טכנולוגית, אלא גם, ובעיקר מלחצים גלובליים ברורים: מחסור במים, רגולציה סביבתית, סיכוני אקלים, צורך בחוסן אנרגטי והאצת דיגיטציה של תשתיות.
בין הזירות המרכזיות לחמש השנים הקרובות:
- Smart Water Management (ניהול יעיל של משאב המים) - שוק בהיקף 17.8 מיליארד דולר (2023) עם שיעור צמיחה שנתי של 16.8 אחוז.
- Microgrids & Energy Resilience (התייעלות אנרגטית ומיקרוגריד) - שוק של 36.3 מיליארד דולר (2024), מונע מביטחון אנרגטי ואירועי קיצון.
- Water & Wastewater Treatment (טיפול במים ובמי שפכים) - שווקים יציבים בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים, עם דגש על אופטימיזציה, Energy Recovery ו-AI.
- Desalination – Next Gen (התפלת מים מתקדמת) - שוק של 19.6 מיליארד דולר (2024), עם הזדמנויות ברכיבי ליבה (שילוב אנרגיה מתחדשת ו-AI לתפעול).
לצד זאת, הדוח מסמן גם תחומים עם פוטנציאל גבוה שנושאים עמם אתגרי חדירה, כגון Atmospheric Water Generators (מערכות המפיקות מים לשתייה מהלחות שבאוויר), שבהם חסמי CAPEX (הוצאות על המיזם) ותלות אנרגטית מגבילים את קצב האימוץ.
חיבור כלל הנתונים המצוינים בדוח מצייר תמונה כלכלית ברורה: ישראל בונה יתרון יחסי לא רק בפיתוח טכנולוגיות דזרטק, אלא ביכולת להוכיח הטמעה בתנאי קיצון ולייצא פתרונות לשווקים שבהם המחסור במים, אנרגיה וחוסן תשתיתי הוא צורך קיומי.
הריכוז ההולך וגדל של חברות דזרטק הפועלות בנגב, לצד צרכים תשתיתיים גלובליים ברורים, מייצר שילוב של תעשייה אמיתית, ביקוש בינלאומי והזדמנות לאומית לצמיחה אזורית ארוכת טווח. דבר משמעותי ביותר בהתחשב באקלים הכלכלי והפוליטי שבו נמצאת ישראל בתקופה האחרונה.
סיוון כהן שחרי, מנכ״ל מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים: "הנתונים בדוח מראים שענף הדזרטק בישראל כבר אינו תחום ניסיוני, אלא תעשייה שנמצאת בנקודת הבשלה. היתרון של ישראל, ובמיוחד של הנגב, הוא היכולת לפתח, לבחון ולהטמיע פתרונות בתנאי קיצון אמיתיים של מים, אנרגיה ואקלים, ואז לצאת איתם לשווקים שבהם האתגרים האלה הם יומיומיים.
"זה שילוב של צורך גלובלי, יכולת טכנולוגית והזדמנות לצמיחה אזורית עם אימפקט כלכלי ממשי. חשוב שנמשיך לטפח אותו ולהשתמש בנגב כ'ארגז החול' של מדינת ישראל על מנת שנוכל לשמור על היתרון הישראלי בפיתוח וייצוא פתרונות טכנולוגיים מהותיים לעשרות מדינות ברחבי העולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
