על פי תחזית השירות המטאורולוגי שהוצגה השבוע, כבר לפני סוף המאה הנוכחית יטפסו הטמפרטורות במקומות שונים בארץ ל-57 מעלות. פרופ’ יורם קפולניק, מנכ"ל BARD, קרן ישראלית-אמריקנית למחקר ופיתוח חקלאי, מסביר בשיחה עם "ישראל היום" כי "טמפרטורות כאלו יפגעו משמעותית בשורה ארוכה של גידולים חקלאיים עליהם נסמכת ישראל היום. בין התחומים שיפגעו אפשר לציין את מטעי העצים הנשירים כמו שקדים, תפוחים, אפרסקים, דובדבנים. עצים אלו זקוקים לכמות מסוימת של 'מנות קור' כדי שהפירות שלהם יבשילו ולכן החום הכבד ימנע מהעצים האלו לפתח פירות.
"אבל הפגיעה לא תצטמצם לעצים. יש גם ירקות רבים שרגישים מאוד לחום קיצוני בלילות כמו עגבניות ומלפפונים שבהם נפגעת החנטה בשל הטמפרטורה הגבוהה. בנוסף גם גידולים הזקוקים לכמות מים גדולה: כמו אבוקדו ותירס, יפגעו מהקיטון במשקעים שישראל אמורה לחוות".
פרופ' קפולניק מסביר את המשמעות הקשה, גם כאשר מדובר על טמרפטורות נמוכות יותר מ-57 מעלות. לדבריו, "חשיפה לטמפרטורות גבוהות של מעל 45 מעלות, מציאות שישראל צועדת אליה במהירות, מהווה איום קיומי על גידולי פירות וירקות שכן היא גורמת לנזק תאי מיידי ולפגיעה בתהליך הפוטוסינתזה. כך נוצר כשל במנגנוני הקירור של הצמח. כאשר הצמח אינו מצליח לאדות מים או לייצר אנרגיה הוא קורס תוך שעות עד ימים.
"במציאות הזו תהיה פגיעה רוחבית משמעותית מאוד בצומח. זנים כמו חסה עגבנייה ופלפל שורדים בגלי חום כאלו בין יום לשלושה בלבד. זני הדרים ותפוחים עשויים להחזיק מעמד מעט יותר אך גם הם סובלים מנשירה מוקדמת של פרי, פגיעות צבע וטעם ועיכוב בהתפתחות. מהבחינה הזו גם אם חלק מהגידולים שורדים איכותם התזונתית והמסחרית נפגעת באופן חמור.
"אנחנו רואים יותר ויותר זנים שפשוט לא מצליחים לשרוד את החום הקיצוני ששורר בארץ. גידולים נובלים ונרקבים בשדות, תשתיות חקלאיות נהרסות בעקבות לחות קיצונית ושיטפונות, דבורים וחיות משק שונות הולכות ומאבדות את מאגרי המזון הטבעי שלהן, ואנחנו לא רחוקים מהיום בו יהיה פשוט בלתי אפשרי לייצר תוצרים כמו פירות, ירקות, חלב, ודבש בארץ".
פגיעה קשה בבעלי החיים: ירידה בפוריות, התפרצות מחלות ואפילו מוות
בכל הנוגע למשק החי, פרופ' קפולניק אומר כי ההשפעה תהיה הרסנית, שכן טמפרטורות גבוהות עלולות לפגוע קשות בבעלי חיים רבים. פרות, עופות, כבשים, דגים ובעלי חיים נוספים מתקשים להיפטר מעודף החום - מצב שעלול להוביל לקריסת מערכות ומוות. בנוסף, הדבר יביא לירידה בתפוקה ובפוריות וסיכון מוגבר להתפרצות מחלות. בתנאי חום קשים ענפי החלב, הבשר, הביצים והדגה עלולים לספוג הפסדים כלכליים עצומים.
מעבר לכך, צפויה גם פגיעה רחבה בתשתיות, שבתורה תפגע קשות בשרשרת האספקה של המוצרים החקלאיים. לדברי פרופ' קפולניק, "חשוב גם לקחת בחשבון כי שינויי אקלים קיצוניים כמו גלי חום ושיטפונות גורמים לשיבושים בשרשרת האספקה. זאת בשל פגיעה בתשתיות והעלאת עלויות ההובלה. השיבושים הללו יחד עם ירידה בתפוקות חקלאיות מביאים לירידה בזמינות המזון ולהתייקרותו.
"מהבחינה הזו קשיים אלה ישפיעו במיוחד על אוכלוסיות פגיעות ועל יכולתן לרכוש מזון מזין. לכן מצב מתמשך של גלי חום עלול להביא למחסור במזון ולהחרפת אי הביטחון התזונתי. בנוסף, החום יכול לגרום נזקים נוספים לציבור בכל הנוגע לאוכל החקלאי שיגיע אליו. הסיבה לכך היא שטמפרטורות חמות יוצרות תנאים שמעודדים התרבות חיידקים ובכך מעלות את הסיכון למחלות שמקורן במזון מקולקל".
פתרון אפשרי הוא לבנות מתקנים מקוררים ומבוקרים עבור בעלי החיים והגידולים השונים בארץ. לדברי פרופ' קפולניק, "אחת האפשרויות שעלתה לא פעם לדיון, כמענה לעליית הטמפרטורות, היא גידול תוצרת חקלאית במבנים מבוקרים שבהם נשמרים תנאי אקלים אופטימליים. אמנם, שימוש בטכנולוגיה שכזו יקר מאוד, והעלות האנרגטית גבוהה באופן ניכר בהשוואה לגידול בתנאים טבעיים. אבל היא נמצאה יעילה בתנאים מסויימים. אלא שבחירה בפתרון כזה צפויה להעלות את מחירי המזון באופן משמעותי. כמו כן, ברור שפתרון מסוג זה אינו יכול להיחשב כפתרון רוחבי שיספק מענה לכלל הצרכים החקלאיים בקנה מידה עולמי".
פרופ' קפולניק, מציין כי כיוון שמדובר בתהליך הנראה כרגע כבלתי נמנע, יש להיערך אליו כבר עכשיו. "כדי להתמודד עם תנאים קיצוניים אלה נדרשות פעולות בטווח הקצר כמו הצללה, קירור והשקיה מוגברת. אותם יש לשלב עם פתרונות ארוכי טווח כמו פיתוח זנים עמידים לחום שינוי מועדי שתילה והתאמת תנאי הגידול למזג האוויר המשתנה. ללא צעדים אלה המשך גידול פירות וירקות בסביבה של חום קיצוני יהפוך למשימה בלתי אפשרית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו