במסגרת המשדר המיוחד של "ישראל היום" באילת, כתבת "ישראל היום" רונית זילברשטיין ערכה שיחה עם פאנל יזמים ומנהל היחידה האזורית לאיכות הסביבה על שינוי אפשרי באילת, מבחינה אנרגיה מתחדשת וחזון להמשך.
איך אפשר להפוך את אילת לירוקה ואיך זה משפיע על אילת? וגם איפה אילת בעוד חמש שנים בתחום?
"יש פה שמש, אי אפשר להגיד שאין. יש לנו שמש ואנחנו רחוקים מתחנות ייצור החשמל. יש הרבה שטחים זמינים", אמרה דורית דוידוביץ' בנט, יוזמת החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות. "יש הרבה אנרגיה שצריך לייצר בעיר עצמה. אם לחקלאות, תעשייה וכו'. במקרה של אילת - הצללה, גגות, חניונים, כל מה שאפשר להשתמש בדו-שימוש".
"אנחנו נצטרך להביא מומחים ואנחנו לא רוצים שיקימו קו חשמל חדש לאורך הערבה. זאת הזדמנות גדולה להביא צרכנים של חשמל. בתי המלון לא מתקרבים ליכולת היצור. אנחנו רוצים לעודד צמצום צריכה בחשמל. ואנחנו רוצים להביא חברות חדשות. למשל חברות שרתים, שהם אירוע דרמטי, יכול להגיע לכאן. יש פה פרויקט אדיר. אפשר לייצר חוות שרתים לאורך כל הנגב. אומרים שחוות שרתים לא מייצרת הרבה פרנסה, אבל היא דווקא כן. מדובר בתעשיה נקייה כי היא משתמשת באנרגיה נקייה. וסביב התקשורת הזאת היא תאפשר להרבה מפעלים לפעול".
האם מדובר בממשלה?
"לא. אילת יכולה לעשות את זה בצורה עצמאית. זה ממש לא קשור לממשלה, במקרה הזה. זו יכולה להיות הזדמנות נהדרת. גם הפיתוח סביב טכנולוגיה חקלאית חדשה ובסופו של דבר, אנחנו צריכים להבין - האנרגיה, לטובת אילת - היא אנרגיה שמייצרת תשתית טובה כדי שרבים ירצו להקים את החברה שלהם פה. כי מדובר באנרגיה זולה, ירוקה".
היו ימים, שהיה סבסוד לתושבי אילת מבחינת צריכת החשמל.
"אנחנו רוצים להגיע למצב שנוכל למכור ישירות לתושבים שלנו סובסידיות סביב החשמל".
לפני שנעבור לאסוף, אודי גת, מנהל תחום החקלאות הימית - יש לך חזון. איך הופכים את אילת, מקום עם חוות דגים ומכוני מחקר. לצד זה שיש לנו את התיירות והנופש. איך הופכים את אילת מעיר של אטרקציות לאקו-סיסטם של מדע?
"זה לא ביום אחד", אמר אודי גת. "מדובר בתחומים שיכולים לגוון את מקומות התעסוקה של אילת. לא להחליף, אלא לגוון. בנינו מערכת שלמה שתהפוך בסופו של דבר את האזור הזה לעמק הסיליקון של חקלאות וביוטכנולוגיה. עמק הסיליקון הוא הדמיה. מקום שיהיה בו, בזה אנחנו עוסקים, ייצור של חקלאות ימית, לא בים רק ביבשה, מדברים על מדע וטכנולוגיה, מדברים על תוכנית לימודית תלת-שנתית שתקרא 'סי-טק' בקמפוס בן-גוריון באילת. מדברים על ידע נגיש ומקווים שיזמים שיגיעו לפה יוכלו להנות מהמכון הלאומי כעזר לאותה תוכנית. בין אם גידול דגים, גידול אצות וכו'. אקו-סיסטם שיהפוך אותנו לעמק הסיליקון חשוב כי הסטודנט יוכל לעבוד אצל היזם והחוקר יוכל לעבוד באוניברסיטה. הכל מדבר באותה שפה".
"יצאנו לפני כשנתיים עם תוכנית לשינוי באקלים ואנחנו יצרנו תוכנית שסיימנו ממש עכשיו, היא הוגשה ואושרה, ובעצם באה לתת מענה בדיוק לדברים האלה - איך לתת מענה לתושבים באירועי אקלים קיצוניים", סיפר אסף אדמון, מנהל היחידה האזורית לאיכות סביבה אילת-אילות. "למשל בשטפונות. אירועי חום קיצוניים. יצרנו, למשל, שכונת פיילוט ליישום תוכנית האקלים. אנחנו רוצים להיעזר בה. בשכונה יצרנו בית ספר עצמאי אנרגטית שמהווה מרכז חוסן. בית הספר עצמו הוא מיקרו-גריד. יש לו מערכת סולארית, מערכת ניהול וכו'. הוא ידע לתת חשמל לטובת מרכז חוסן שיכול לעבוד עם מערכת החשמל לא מצליחה לספק את החשמל".
אפשר להפוך את זה לפרויקט עבור כל בתי הספר לאילת.
"בהחלט", אמר אדמון. "יש עוד בית ספר כזה ביטבתה. זה פרויקט שהסתיים. גם בניין העירייה הישן הוא עצמאי אנרגטית. מעתה, כל מבנה ציבורי שיבנה, יבנו כך. יהיה להם מערכת סולארית, מערכת הגירה ומערכת ניהול והם יוכלו לייצר ולמכור חשמל. זאת הדרך שבה אנחנו רואים את אילת מתפתחת".
אתה רואה את אילת, במרחב הציבורי, כעצמאית אנרגטית.
"ממש ככה. מלאי היצור שקיים היום ומתבסס על אנרגיה מתחדשת, אנחנו רוצים להעביר ללילה באמצעות הגירה. זה הזמן לציין שאילת היא היחידה בישראל שחברה בתוכנית אירופאית. 12 ערים באירופה, ואנחנו חלק מהם. לערים שמו ליעד למאוזנות פחמנית עד 2023. יעד מאוד מאתגר לכל הדעות, אבל אנחנו נלחמים על זה. יש לנו תוכנית שאושרה לא מזמן שנוגעת לאיך אנחנו נהפוך מאוזנים פחמנית. גם מבחינת ייצור אנרגיה וכו'".
ד"ר נטלי צ'רניחובסקי, אקולוגית ימית, סיפרה: "ברגע שאנחנו בונים את הבסיס, מפתחים תוכניות רב-גילאיות מגיל מאוד צעיר כשהמטרה היא להביא אותם לאוניברסיטה ללימודי ביו-טכנולוגיה ימית, הרעיון הוא שאת הכל נעשה מבוסס פרויקטים בלמידה מעשית. אשמח להציג שני פרויקטים שהצגנו לנשיא. הרעיון הוא להביא בעיה שנקראית 'אפקט אי החום העירוני'. הם הבינו שהולכת להיות תוכנית הצללה רחבה ואמרו: איך נעזור? נקח אזורים חשופים לשמש שאי אפשר להצליל, והחליטו לנסות צבע רפלקטיבי מחזיר אור. הם הרימו ניסוי, השוו לצבע אקרילי פשוט, מדדו, בדקו. שורה תחתונה: הייעול האנרגטי עצום. כשהצגנו את זה לכיתות ז' בקורס המשך, הם לקחו את זה דווקא למקום של קהילה".
מה קורה עם אילת עוד חמש שנים?
דורית דוידוביץ' בנט: "אנחנו צריכים לבנות את היסודות ולייצר שרשרת ערך. לשרשרת הערך הזאת יש זליגה למחקר, לחינוך, לעיר, לפרויקטים יוצאי דופן. האנרגיה ממשיכה להתקדם וליזום. מה שצריך, וזה קורה, לאפשר לדברים לצמוח. יש כאן עיר קסומה. אני לא יכולה לשמוע את הצעירים אומרים 'עזבתי את אילת כי אין פה מה לעשות פה'. אנחנו צריכים כל הזמן לייצר הזדמנויות שמדברות בשפה אחת עם מה שקורה בתל אביב ובעולם. לתת ערך מוסף שבמקומות אחרים אין. זה צריך להיות בחדשנות, בקצה, בצורה פורצת דרך. אני מאמינה שהעיר הולכת לכיוון הזה כי העולם הולך לכיוון הזה. אנחנו צריכים להיות בחזית. העיר היחידה בהרבה תחומים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו