"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חם, מתחמם, נשרף: חוקרים קבעו - שינויי האקלים העצימו את השריפות שהתרחשו בלוס אנג'לס

התחממות כדור הארץ גורמת לאי--ציבות אקלימית מוגברת • מצבים כאלה של נדנדת מזג אוויר יימשכו גם בשנים הבאות ועלולים ליצור תנאים נוחים לשריפות ענק חדשות

,עודכן
0השמעה
השריפות בלוס אנג'לס. כ-12 אלף בתים נשרפו. צילום: אי.אף.פי

שריפות הענק שהתחוללו בחודש האחרון במחוז לוס אנג'לס התעצמו בכ־25% עקב התחממות כדור הארץ. מסקנה זו עולה ממחקר שערכו מיידית, עם דעיכת חלק מהשריפות, חוקרי אוניברסיטת קליפורניה (UCLA).

מאז 7 בינואר התפרצו באזור עיר המלאכים 12 שריפות, ששתיים מהן דורגו כראשונה וכשנייה בהרסנות שלהן בהיסטוריה של דרום קליפורניה כולה. כ-12 אלף בתים נשרפו, וכן כ־156 קמ"ר נשרפו כליל על ידי שריפות הענק האלו.

מאמצי כיבוי השריפות בלוס אנג'לס. השנה ינואר היה יבש כמעט לחלוטין,צילום: אי.אף.פי

התהליך שהוביל למציאות הקשה הזו קשור בוודאות, על פי החוקרים, לנדנדת האקלים במחוז - אשר נגרמת על ידי התחממות כדור הארץ ואשר גורמת לאי-יציבות אקלימית מוגברת. הנדנדה הזו גורמת, למשל, לחורפים גשומים בצורה חריגה, ואז לחורפים חמים ויבשים בצורה חריגה גם כן.

דוגמה למציאות הזו היא שני החורפים שעברו לפני עונת הגשמים הנוכחית. בשני החורפים ההם כמות המשקעים שירדה באזור הייתה כפולה מהכמות הממוצעת הרגילה. גשמים אלו הובילו לצמיחה מאסיבית של שיחים נמוכים וקוצים מסוגים רבים, והאזור של מרחב העיר היה הירוק ביותר שנראה מאז שנת 2000.

אחרי שני החורפים הללו הגיעה עונת 2025-2024, שכמות הגשמים שירדה בה עד כה חריגה במיעוט שלה. במקביל, הקיץ היה חם והסתיו היה חמים, ומחודש מאי ועד ינואר ירדו ברחבי העיר כ-8 מ"מ גשם בלבד.

השריפות בקליפורניה. כ־156 קמ"ר נשרפו כליל,צילום: אי.אף.פי

בדרך כלל ינואר הוא חודש רטוב מאוד במחוז לוס אנג'לס, ורק פברואר רטוב ממנו. אלא שהשנה ינואר היה יבש כמעט לחלוטין, וכרגע נראה כי גם פברואר יהיה יבש. מיעוט הגשמים הזה, החום שהיה וההתאחרות המשמעותית של עונת הגשמים השנה הובילו להתייבשות גדולה מאוד של צמחיית השיחים והקוצים שצמחה בשני החורפים שעברו עקב המשקעים.

על פי המדענים שבדקו את יובש השיחים במחוז, אלו היו יבשים וללא לחות ברמה קיצונית, שדירגה את היובש במקום השישי אי־פעם מבחינת עוצמתו.

ההתייבשות הזו יצרה מצב שבו כל גץ אש עלול להצית שריפת ענק, שתזין עצמה מהיובש הנרחב ומהכמות הגדולה של השיחים והקוצים שיבשו לחלוטין. אל המציאות הזו נוספו השנה גם רוחות סנטה אנה חזקות מאוד ויבשות, שמגיעות מעומק היבשת. הרוחות החזקות הללו, שנחשבות לחזקות ביותר בעשור האחרון, הגיעו בחלק מהמקרים למהירות של 160 קמ"ש, והן דחפו את הלהבות בעוצמה רבה והעצימו את השריפות, שגם בלעדיהן היו גדולות מאוד.

להתכונן טוב יותר

בסיכום מחקרם מציינים החוקרים כי מצבים כאלה של נדנדת מזג אוויר יימשכו גם בשנים הבאות. המשמעות היא שהסיכון לשריפות ענק אפילו יותר גדולות מאלו של השנה עולה משמעותית. לכן החוקרים קוראים לרשויות העירוניות והמדינתיות להתחיל להתכונן טוב יותר למצב החדש, בין השאר על ידי דיכוי מאסיבי של גורמי השריפות, ובהם גם שטחי השיחים והקוצים שמשגשגים אחרי גשמים עזים.

לוחמי אש נאבקים בשריפות בלוס אנג'לס. כל גץ אש עלול להצית שריפת ענק, שתזין עצמה מהיובש ,צילום: AFP

כמו כן, הם ממליצים על שינוי בצורת בניית הבתים והפיכת העמידות שלהם לשריפות למשמעותית הרבה יותר. כך המבנים באזור יישרפו בפחות מהירות וקלות, והנזקים ברכוש יקטנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר