"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנתונים נחשפים: המשרד להגנת הסביבה נכשל באכיפת חוק אוויר נקי

הממצאים העיקריים מראים כי בשנים 2022-2021 חלה ירידה של 45% במספר העיצומים הכספיים שהוטלו על מפעלים מזהמים, בהשוואה לשנים 2020-2019 • כמו כן, נרשמה ירידה של 60% במספר תיקי החקירה שנפתחו באותה תקופה

,עודכן
0השמעה
מפעלים מזהמים בישראל. ירידה משמעותית באכיפה. צילום: דודו גרינשפן

דו"ח "אוויר חם" של ארגון מגמה ירוקה המתפרסם היום (ראשון), חושף כשלים מערכתיים ושיטתיים באכיפת "חוק אוויר נקי" על ידי המשרד להגנת הסביבה.

הדו"ח, המבוסס על נתונים שהתקבלו בעקבות בקשת חופש מידע, בוחן את אכיפת החוק בשנים 2022-2015, ומצביע על ירידה משמעותית בפעולות האכיפה של המשרד בשנים האחרונות.

הממצאים העיקריים בדו"ח המתפרסם עתה מראים כי בשנים 2022-2021 חלה ירידה של 45% במספר העיצומים הכספיים שהוטלו על מפעלים מזהמים, בהשוואה לשנים 2020-2019. כמו כן, נרשמה ירידה של 60% במספר תיקי החקירה שנפתחו באותה תקופה.

הדרום הופקר

הדו"ח חושף גם פערים משמעותיים באכיפה בין מחוזות המשרד השונים. כך למשל, במחוז חיפה ניתנו 45% מהעיצומים הכספיים, למרות שרק 17% מהמפעלים המזהמים נמצאים בו. לעומת זאת, במחוז דרום, בו נמצאים 46% מהמפעלים המזהמים, ניתנו רק 15% מהעיצומים.

תחנת הכוח באשקלון. במחוז דרום, בו נמצאים 46% מהמפעלים המזהמים, ניתנו רק 15% מהעיצומים,צילום: משה שי

בנוסף, הדו"ח מצביע על כשלים מערכתיים בשימור ידע והצגתו לציבור. נמצא כי המשרד אינו משתמש במערכת אחידה לניהול נתוני האכיפה, וחלק מהמידע כלל לא נשמר או מוזן למערכות המידע. כתוצאה מכך, באופן אבסורדי, מספר כתבי האישום שנמסר היה גבוה ממספר החקירות שנפתחו. המשרד ציין כי אין ברשותו נתונים על אכיפה מנהלית עד 2017.

אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה: "ערב חקיקת חוק האקלים, הציבור מגלה כי המשרד להגנת הסביבה מוותר מיוזמתו על שימוש בסמכויותיו ונכשל במשימתו העיקרית – הגנה על בריאות הציבור. הנתונים חושפים את הכישלון של המשרד להגן על הציבור הרחב מפני זיהום האוויר, שהורג 2,500 ישראלים מדי שנה. זהו גורם התמותה מהחמורים בישראל: הוא אחראי ליותר ממספר הקורבנות של אסון 7 באוקטובר והמלחמה, ופי כמה ממספר קורבנות הרצח, תאונות הדרכים והתאבדויות – ביחד".

יצוין כי כבר ביום חמישי נעשתה פנייה לתגובה למשרד להגנ"ס, אך המשרד לא הגיב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר