"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארגוני הסביבה במכתב לרה"מ: חוק האקלים שהמדינה הולכת לקבל "מביש"

הארגונים דרשו לשנות את נוסח החוק • במכתב ציינו כי "נקודה הראשונה היא יעד הפחתת פליטות גזי החממה, שעומד על 30% עד שנת 2030, אותו הם מגדירים 'מביש'"

,עודכן
0השמעה
נתניהו. צילום: יונתן זינדלפלאש 90

ארגוני סביבה וחברה אזרחית פנו למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, בדרישה לשנות את נוסח חוק האקלים.

הארגונים החתומים על המכתב הם מגמה ירוקה, מחאת הנוער למען האקלים, צלול, גרינפיס, איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל ומיזם סעיד אלחרומי. לטענתם, יש לשנות שתי נקודות מרכזיות בנוסח הצעת החוק.

יעד הפחתת הפליטות לא רציני

במכתב הפנייה מציינים הארגונים מספר נקודות שבהם החוק הישראלי שעומד להתקבל אינו טוב. נקודה ראשונה היא יעד הפחתת פליטות גזי החממה, שעומד על 30% עד שנת 2030, אותו הם מגדירים "מביש". לפי המכתב, "בעוד מדינות רבות, בהן ארצות הברית והאיחוד האירופי, מחויבות ליעדים של 45%-55%, ובעוד בסעיף 69 להסכמים הקואליציוניים התחייבו חברי הממשלה לקדם חוק

מצעד האקלים 2022 בתל אביב,צילום: איתן טלחדז

שבו יעד מחייב של 50% הפחתת פליטות, הרי שקביעת יעד הפחתה של 30% מציב את מדינת ישראל במקום מביש".

הארגונים מזכירים את קביעת הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי האקלים (IPCC), שאמר כי היעד צריך להיות 45%. אם לא נצליח לעשות זאת, לפי המדענים, "הסבירות לתחילתם של תהליכים 'טבעיים' המזינים את ההתחממות, ומוציאים אותה משליטתנו - עולה במידה משמעותית".

הארגונים מדגישים כי על אף שישראל מדינה קטנה, היא אחראית על פליטות גזי חממה בסדר גודל של מדינה בינונית, ואף מזכירים כי ברחבי העולם כבר החלו להטיל מיסי פחמן – עובדה שעלולה להשפיע על כלכלת ישראל אם לא תשנה את המדיניות האקלימית שלה בהקדם.

מחאת האקלים,צילום: קוקו

נקודה נוספת היא המנגנון שנועד לאכוף את הצהרות האקלים של הממשלה. "על פי נוסח החוק הנוכחי, מתכונת והיקף התסקיר ייקבעו בהחלטת ממשלה שנה לאחר כניסת החוק לתוקף. נוסח זה מאפשר לממשלה לאשר במועד מאוחר אי שם בעתיד הרחוק, מנגנון חסר שיניים שיאפשר בפועל פגיעה במאבק במשבר האקלים. יש לקבוע את מנגנון התסקיר האקלימי בהקדם, לכל היותר חודש עד חודשיים לאחר אישור החוק, ולקבוע בחוק עצמו הנחיות ברורות בעניין סוג התוכניות הנדרשות בתסקיר", כתבו הארגונים.

"אנו קוראים לכם לפעול באומץ ובהתאם לצו השעה, ולהביא לאישור הוועדה חוק אקלים ראוי", חתמו הארגונים על המכתב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר