"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נגיף הקורונה עולה כיתה
פתיחת בתי הספר יכולה להתבצע באופן מדורג בהתאם לתחלואה • קצב תחלואה נמוך אינו מבטיח פתיחה בטוחה של מערכת החינוך • דעה
צילום: יהושע יוסף - ארכיון // מערכת החינוך צריכה להיפתח

נגיף הקורונה עולה כיתה

פתיחת בתי הספר יכולה להתבצע באופן מדורג בהתאם לתחלואה • קצב תחלואה נמוך אינו מבטיח פתיחה בטוחה של מערכת החינוך • דעה

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית
, עודכן

בעת כתיבת שורות אלה מתכנס קבינט הקורונה. על השולחן מונחת ההצעה להטיל סגר במטרה להפחית את מספר הנדבקים לפני פתיחת שנת הלימודים.

המטרה שהוצבה קשה להשגה, והמחיר כבד: להגיע ל־1 בספטמבר עם קצב תחלואה של 400 חולים מאומתים חדשים ביום, מספר הנמוך בהרבה מזה הנוכחי. נשאלות שתי שאלות: האם המטרה שהוצבה מצדיקה את המחיר הכבד שנשלם בסגר? האם קצב תחלואה מואט יוריד את ההדבקה בבתי הספר?

את מערכת החינוך צריך לפתוח. מערכת חינוך מתפקדת, עם מפגשים פנים אל פנים, חיונית לבריאותם הגופנית והנפשית של התלמידים, והיא אבן יסוד של כל חברה מתפקדת. לא ניתן להגזים בחשיבותה של אינטראקציה חברתית עבור ההתפתחות תקינה של ילדים. עבור ילדים ומבוגרים רבים הלמידה מרחוק לא מעניקה מענה טוב מבחינה פדגוגית וחברתית, והיא מונעת מהורים רבים לצאת לעבודה.

עוד בנושא:

בכירה במשרד החינוך: "נגיף הקורונה - בלוף"

משרד החינוך: אין צורך בקפסולות בגנים

משרד החינוך: "להיערך לכך ששנה"ל הבאה תתקיים תחת סגר"

"התוכנית של משרד החינוך – 'ישראבלוף'"



קצב תחלואה נמוך אינו מבטיח פתיחה בטוחה של מערכת החינוך, כפי שלימדה פתיחת מערכת החינוך לאחר הגל הראשון. ב־17 במאי נפתחה מערכת החינוך במלואה, בוטלו כללי הריחוק החברתי והקבוצות הקטנות. באותה עת, היתה רמת התחלואה נמוכה מאוד - פחות מ־20 חולים מאומתים חדשים ביום, כלומר הרבה פחות מהיעד החדש של 400.

אלא שבשבוע שלאחר מכן שרר בארץ גל חום כבד, ובכיתות הישראליות, שהן אולי הצפופות ביותר בין מדינות ה־OECD, הסירו הילדים את המסיכות ושהו במשך שעות זה לצד זה, בחדרי כיתות ממוזגים אך לא מאווררים באוויר צח. התוצאה היתה התפרצות המחלה בגימנסיה העברית ובמוסדות חינוך אחרים.

מניעת התפרצויות מחייבת קיומה של מערכת יעילה לקטיעת שרשראות הדבקה. על מערכת כזו לכלול בדיקות בהיקף רחב וחקירות אפידמיולוגיות יסודיות, אשר יבלמו העברה של תחלואה בקהילה. כמו כן, חשוב לבצע בדיקות ניטור תקופתיות בקרב מורים, אשר ישקפו את מצב התחלואה ופוטנציאל ההדבקה בבתי הספר ובקהילה.

פתיחת בתי הספר יכולה להתבצע באופן מדורג בהתאם לתחלואה בקהילה, כך שאם התחלואה גבוהה, ייפתחו בשלב ראשון רק הכיתות הנמוכות שבהן לומדים ילדים עד גיל 10, אשר הסבירות שלהם לחלות נמוכה במיוחד. חשוב להגביל את ההתכנסויות בכל הכיתות באופן דומה למגבלה שנוסחה עבור כלל האוכלוסייה - לא יותר מ־20 ילדים בחדר אחד סגור. לשמחתנו, מזג האוויר בישראל מאפשר שהייה בחוץ במרבית ימות השנה, ולפיכך מומלץ להגדיל את כמות הפעילויות באוויר הפתוח. בימים מאוד חמים או קרים, שבהם נראה שלא ניתן לדאוג לרמת אוורור מספקת, ניתן לבטל הגעה לבתי הספר.

פרופ' רונית קלדרון מרגלית היא מומחית בבריאות הציבור ופרופ' לאפידמיולוגיה מביה"ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...