דו"ח מבקר המדינה: המחסור במחשבים ובתשתיות היווה חסם ללמידה מרחוק

בזבוז של מיליונים, הנחיות סותרות ורק 11 ימי לימוד מלאים: מערכת החינוך פותחת מחר (רביעי) שנת לימודים נוספת (תשפ"ב), אך בדו"ח שמתפרסם היום מציף מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, את הכשלים הרבים של הלמידה מרחוק בתקופת הסגרים הקודמים (מרץ 2020 עד אוגוסט 2021).

למרבה הצער, חלק מהבעיות בדו"ח עדיין קיימות במערכת החינוך, ומעלות חשש גדול בהתחשב בעובדה שגם השנה חלק מהלמידה תהיה מקוונת.

הדו"ח מתייחס לאחד הנושאים המשמעותיים בלמידה מרחוק – המחסור במחשבים. כפי שפורסם לאחרונה ב"ישראל היום", משרד החינוך הפסיק את ההצטיידות באמצעי קצה עבור תלמידים מעוטי יכולת, ולא ערך מיפוי של מחסור. לכך גם מתייחס דו"ח המבקר, שמציין כי אכן המשרד חילק יותר מ-137,000 מחשבים ניידים לתלמידים ללא אמצעי קצה ויותר מ-12,000 מחשבים ניידים למורים.

עם זאת, המידע שנאסף על אמצעי הקצה שנמצאים במשקי הבית אינו מדויק ואינו משקף את המצב האמיתי ואת הצרכים בשטח. בבדיקה שערכו במשרד המבקר עלה ממחוזות ומנהלים כי בתום הסגר השלישי, עדיין היה מחסור של מחשבים לתלמידים וכן מחסור בתשתיות - המהווים חסם ללמידה מרחוק.

סוגיה נוספת נוגעת למתווים ולריבוי ההנחיות, שמועד פרסומן והסתירות ביניהן "שיגעו" את ההורים, המורים ומנהלי בתי הספר. בדו"ח נכתב כי בפועל הפיק משרד החינוך, על אגפיו השונים, לכל הפחות עשרות מתווים, נהלים, הנחיות ואיגרות בנוגע ללמידה מרחוק ולהתנהלות בתקופת הקורונה.

כך, לדוגמה, בין מארס 2020 לפברואר 2021, פרסם המשרד לפחות חמישה מתווים לחזרה ללימודים ויותר מ-100 הנחיות הנוגעות למתן מענה למצבם הרגשי של התלמידים והמורים.

קשיים בלמידה עצמה

דו"ח המבקר נוגע באחד הנושאים הכי כאובים במערכת – לתלמידים רבים אין מיומנויות למידה של המאה ה-21 אשר מאפשרים להם למידה עצמאית, הבחנה בין טקסטים מהימנים, פתרון בעיות ועוד. לדבריו, האוכלוסיות העיקריות שנפגעו מהיעדר תמיכת ההורים היו תלמידי הפריפריה החברתית-כלכלית-תרבותית שלהוריהם היו גם קשיים כלכליים, וכן תלמידים להורים המשתייכים לחברה החרדית ולחברה הערבית - בדגש על החברה הבדואית.

לפי המבקר, שיטת הלמידה מרחוק, שהיא אחד מכלי הלמידה המתקדמים, עשויה דווקא להעמיק את הפער בין התלמידים - פער שקיים ממילא במדינת ישראל - וכך גם להגדיל את אי-השוויון. כדי להתמודד עם פערים אלו, נדרש משרד החינוך להקנות לתלמידים את המיומנויות המתאימות ללמידה במאה ה-21, ובכלל זה להקנות להם אוריינות דיגיטלית וסט מיומנויות שיאפשרו למידה עצמית.

כפי שכבר פורסם, חלק גדול מהתלמידים בחר שלא להתחבר לזום. עם זאת, על אף שהודיע על חובת נוכחות בשיעורים המקוונים, משרד החינוך לא דרש לקבל דיווח כמותי מבתי הספר על מידת ההשתתפות של התלמידים בלמידה מרחוק, ומשכך לא היו בידיו נתונים שהיו יכולים לאפשר לו לעקוב אחר יישום הנחיותיו. כמו כן, עלה כי המשרד לא הפיץ הנחיה סדורה שמבהירה האם זו חובה או רשות להפעיל מצלמות באמצעי הקצה של התלמידים, ואם אכן ניתן לחייב זאת - מי הגורם שרשאי להורות על כך.

עוד עולה בדו"ח כי משרד החינוך הרחיב בזמן הקורונה את השיעורים המוקלטים, בהשקעה של כ-20 מיליון שקלים, אף שהנתונים שהיו בידיו הצביעו על ירידה במספר הצפיות מכ-376,000 במארס 2020 לכ-112,000 צפיות בנובמבר 2020. עוד עלה כי הגדלת מספר השיעורים המוקלטים לא לוותה בבדיקת איכות - הן מהבחינה הפדגוגית והן מהבחינה הטכנית.

מורים לא יודעים ללמד מרחוק

נושא נוסף שנדון רבות הוא אי הכשרתם של המורים ללימוד מרחוק. בדו"ח נקבע כי רמת הכשרתם של המורים לכך לפני הקורונה הייתה חסם למוכנותם להוראה מרחוק עם פרוץ המגיפה, וכי אין בידי משרד החינוך מסד נתונים מלא על הכשרת המורים בכלל ועל הוראה מרחוק בפרט.

הדו"ח גם חושף את מספר הימים שבהם בילתה כל שכבת גיל בבית, ועולה כי היו בסך הכל 81 ימים של סגר ועוד 144 ימי חופשה וחג. על פי הדו"ח, מספר ימי הלימוד המלאים שתלמידי כיתות ה' ומעלה שהו בבתי הספר עמד על 11 ימים בלבד - לעומת תלמידי א'-ג' שהיו 139 ימים בבתי הספר, ותלמידי כיתות ד' עם 91 ימים. מי שסבלו הכי הרבה היו תלמידי חטיבות הביניים (כיתות ז'-ט') שהעבירו 53 ימים בלמידה מרחוק גם כשלא היה סגר, ותלמידי כיתות י' שעשו כך 43 ימים בלבד.

זינוק בהיקף העסקים שמאפשרים לעבוד מהבית

עבודה מרחוק היא לא דבר חדש, אבל אין ספק כי תקופת הקורונה שבה אנחנו נמצאים בשנה וחצי האחרונות העבירה אותה למקום גבוה מאוד ברשימת הדברים שהיו צריכים לטפל בהם בעקבות הנגיף העקשן. ארגונים רבים, ובכללם משרדי ממשלה, נדרשו לעבודה מרחוק בתקופה הזו כדי להבטיח רציפות תפקודית ומתן שירות לאזרחים, וזה אכן אחד הנושאים החשובים שאליהם התייחס מבקר המדינה.

בין החודשים מאי 2020 ופברואר 2021 בדק משרד המבקר את ההיבטים השונים שנוגעים בהיערכות משרדי הממשלה לתקופה של עבודה מרחוק ושל המודל ההיברידי. הבדיקה בוצעה במשרדי הפנים, התחבורה והבטיחות בדרכים, המדע והטכנולוגיה, המשפטים, הגנת הסביבה ואף במשרד האוצר ובמערך הסייבר הלאומי.

הממצאים גילו מצד אחד שיפור עצום ביכולות של ארגונים רבים בישראל - כולל במגזר הממשלתי - לקיים רציפות תפקודית גם כשחלק גדול מאנשי הארגון עובד מרחוק ואינו נמצא במשרד. אבל מצד שני, מבקר המדינה חושף שאנחנו נמצאים עדיין מרחק רב ממערכת שעובדת ברציפות וללא תקלות בכלל המגזרים, בעיקר לאור ההערכה כי היקף העבודה מרחוק רק ילך ויגדל בשנים הבאות.

המבקר בדק היבטים רבים בתחום העבודה מרחוק: אילו תועלות אנחנו מפיקים ממודל כזה, מהם החסרונות ואילו אתגרים עומדים בפני השלטון והאזרחים - בין אם מדובר בתועלות סביבתיות, כלכליות או חברתיות, הן למעסיק והן למועסק; ובין אם אלה החסרונות הברורים של קשיים בפיקוח על עובדים, הבידוד החברתי שממנו הם סובלים, הסיכונים באבטחת המידע והשמירה על הפרטיות.

בישראל המספרים גדלו משמעותית, ומ-4 אחוזים בשנת 2018 הגענו בתקופה שנבדקה לשיעור של כ-40 אחוזים מהעסקים שמאפשרים עבודה מלאה או חלקית מהבית. בתקופת החירום, שנמשכה מסוף מארס ועד סוף אפריל 2020, עבדו מהבית למעלה מ-50 אחוזים מהעובדים החיוניים במשרדי הממשלה. אגב, לפי הדו"ח, יותר נשים עבדו מהבית בתקופת הקורונה מאשר גברים.

מבקר המדינה מפציר בממשלה להמשיך בתוכנית שכבר גובשה בשנים האחרונות, לקביעת מדיניות תקשובית ברורה ונהלים מסודרים - כולל הקצאה של תשתיות תקשורת ופתרונות טכנולוגיים ראויים, שיאפשרו לעובדים לעבוד מהבית. זאת, כאשר החיבור הוא ראוי ואבטחת המידע תהא מספקת כדי להבטיח את המשכיות התפקוד הציבורי והפרטי, עד ליצירת מציאות חדשה שתאפשר את ניצול היתרונות שגלומים במתכונת עבודה זו, תוך התמודדות עם האתגרים שהיא מציבה.