העונש לכיתות ח'-י"ב בערים אדומות: הכיתה לא מחוסנת מספיק? תעברו לללמוד בזום
בכיתות ח'-י"ב בערים אדומות: כיתה שבה שיעור התלמידים המחוסנים (כולל מחלימים) יהיה קטן מ־70% - תעבור ללמידה מקוונת. אם יותר מ־70% מחוסנים - הכיתה תישאר בלמידה פרונטלית.
זו אחת מההחלטות הדרמטיות ביותר עם משמעות פשוטה: עשרות ואפילו מאות אלפי תלמידים ילמדו ב־1 בספטמבר מהבית, משתי סיבות. הראשונה - ערים רבות ומרכזיות, שבהן אשדוד, ראשון לציון ובאר שבע, מוגדרות אדומות (כ־150 רשויות ושכונות סה"כ). השנייה - תלמיד נחשב מחוסן רק לאחר קבלת החיסון השני.
כלומר, תלמידים שהתחסנו בשבוע האחרון, רגע לפני 1 בספטמבר, עדיין לא נספרים כמחוסנים, ולכן יהיה קושי רב להגיע ל־70% תלמידים מחוסנים. המשמעות היא שעבור רבים - ספטמבר הוא "חודש אבוד". בבסיסה, מדובר בהחלטה טובה שתעודד התחסנות, אך מנגד היא תביא אל תוך כותלי בתי הספר את הקרבות בין תומכי החיסונים למתנגדי החיסונים - כאשר תלמידים לא מחוסנים והוריהם צפויים להיות נתונים ללחץ להתחסן כדי לחזור ללמידה רגילה בכיתות.
סאגת התנגדות שרת החינוך באה לסיומה: תלמידים יחוסנו בשעות הלימודים - רק בהתאם לביקוש
תלמידי מערכת החינוך יחוסנו בשטח בית הספר בשעות הלימודים, בהתאם לצורך ובכפוף לאישור ההורים.
כפי שנחשף ב"ישראל היום", יידרשו לפחות 50 אישורי הורים כדי להזמין ניידת חיסונים. ההחלטה לחסן תלמידים בזמן הלימודים היא החלטה חשובה, שכן החיסונים בבתי הספר הם דרך להגיע לאוכלוסיות חלשות, שם המודעות או הפנאי של ההורים לקחת את הילדים לחיסון נמוכה.
אלא שכדי שמערך החיסונים בלימודים יצליח לפעול בשטח, דרושים כמה תנאים: החיסונים בבתי הספר יתבצעו באמצעות צוותים בניידות חיסונים, שיגיעו לחסן את התלמידים באופן מרוכז. כל ניידת כזאת עולה כסף, ולצורך ייעול המשאבים, הציבו מקבלי ההחלטות רף לחיסונים: לפחות 50 הורים שמבקשים לחסן את ילדיהם. אלא שכפי שפורסם ב"ישראל היום", בשנת הלימודים אכן היה ניסיון לחסן תלמידים בבתי הספר - אלא שבפועל רק 3 ניידות חיסונים הוזמנו בכל הארץ. כלומר, בפועל, חוסר היענות מצד ההורים וחוסר התלהבות מצד המנהלים חרצו את דין הניסוי לכישלון.
דילמת המורה שמסרב להתחסן: התו הירוק יחול גם על צוותי ההוראה
מתווה "התו הירוק" יחול גם על צוותי ההוראה בגני הילדים ובבתי הספר.
מדובר בהחלטה שתפקידה להגן על התלמידים הצעירים שלא יכולים להתחסן, אך היא טומנת בחובה השלכות אדירות למערכת החינוך. על פי נתוני משרד החינוך, אחד מכל שישה מורים אינו מחוסן (32 אלף בסך הכל). בעקבות ההחלטה החדשה להחיל עליהם תו ירוק, יהיה עליהם להציג בדיקות קורונה עם תוצאה שלילית לפני שייכנסו לכיתות. ראשית, עולה השאלה מה יעלה בגורלו של עובד הוראה שלא מעוניין להיבדק או להתחסן? האם יישאר בבית וימשיך לקבל כסף, או שמא יישלח ללמד בזום, צעד שיפגע בתלמידים אחרי שנה וחצי של למידה מרחוק?
אם יוחלט לשלוח את המורים לביתם, עולה השאלה מי יחליף את המורים שלא יגיעו לעבודה בשל העובדה שאינם מחוסנים? מערכת החינוך ממילא מתמודדת עם מחסור בעובדי הוראה, ובטח בגננות (במערכת החינוך יש 20 אלף גני ילדים בגילי 6-3). כך, למשל, מנתוני משרד החינוך עולה כי כ־3,000 גננות אינן מחוסנות, ולא ברור מהיכן ניתן לגייס מחליפות. עניין נוסף הוא הבידוד: בלתי מחוסנים מחויבים בבידוד - כך שגננת שנחשפה לחולה מאומת עלולה להשבית את עבודת הגן בתקופת הבידוד.
האמון בהורים - והכובע הנוסף של המורים: ב־1 בספטמבר תלמידי היסודי יציגו בדיקה עצמית שלילית.
ביום פתיחת שנת הלימודים, יידרשו תלמידים עד גיל 12 להציג אישור הורים לביצוע בדיקת אנטיגן (ביתית) שתוצאתה שלילית.
התוכנית לחלוקת בדיקות אנטיגן נמצאת בשיאה, והמטרה היא לחלק בדיקות ביתיות מהירות לתלמידי מערכת החינוך כדי שההורים יבצעו את הבדיקה בביתם וישלחו את התלמידים בריאים, ללא חשש מקורונה. אלא שצריך לשים לב למונח "יידרשו" - למערכת החינוך אין כל דרך לדעת אם ההורה אכן ביצע את הבדיקה לפני שחתם על הטופס ואין כל דרך להכריח את ההורים לבצע את הבדיקה לילדיהם.
לצד אלו, לא ברור בפני מי התלמידים יצטרכו להציג את האישורים, שכן ארגוני המורים כבר הודיעו כי אינם מוכנים לכך שעובדי ההוראה ישמשו "שוטרים". עם זאת, בכל בית ספר יהיה ממונה קורונה שיהיה אחראי לאישורים ולביצוע בדיקות מהירות, ואף הוקצה לכך תקציב, אלא שעדיין לא החלו לגייס את בעלי התפקידים וממילא הכשרתם לכך טרם החלה.
