שנת הלימודים טרם הסתיימה - כיוון שבתי הספר המלמדים עוד פועלים - ומספר התלמידים ועובדי ההוראה החולים עולה. 21,071 תלמידים ו־304 אנשי חינוך שוהים בבידוד, ו־1,893 מורים ותלמידים מאומתים לקורונה.
"מוקדם לדעת מה יהיה בעוד כחודשיים", אמרה השרה שאשא־ביטון, אבל הבעיות הישנות עלולות לחזור ובגדול בשנה"ל תשפ"ב. גם במשרד הבריאות כבר צופים אל עבר שנת הלימודים הבאה. "אנחנו מנסים לשקף את המצב בצורה הכי מציאותית. אני לא יודע אם מקדם ההדבקה יתקדם או יירד, אך על פי ניסיון העבר אנו יודעים שתחלואה עלולה להתפרץ", אמר פרופ' נחמן אש, מנכ"ל המשרד.
במצב שנוצר, פתיחת שנת הלימודים בלמידה מרחוק, כשחלק מהתלמידים נשארים שוב בבית - היא לא תרחיש מופרך. פרופ' סיריל כהן הוא אימונולוג מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר־אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים בחיסוני קורונה במשרד הבריאות. "עוד מוקדם לקבוע, אך ייתכן שאת שנת הלימודים הקרובה נצטרך לפתוח בקפסולות וגם בלמידה מרחוק", אמר. "רוב ההדבקות שאנחנו רואים הן בקרב צעירים ומשם זה גולש למבוגרים, זה מה שהתחיל את הגל הנוכחי.
"יש לנו חודש וחצי עד לפתיחת שנת הלימודים, כשלפני חודש גזרנו את המסיכות. צריך להיערך ללמידה מרחוק וללמידה בקפסולות - ובעיקר לעשות הכל כדי לא לסגור את בתי הספר בצורה מוחלטת. התלמידים ישלמו על זה מחיר והם כבר שילמו מספיק".
מה לדעתך צריך לעשות?
"לצמצם כיתות, להוסיף כוח אדם ולבצע בדיקות מהירות. זה משהו שבעיניי אנחנו לא משתמשים בו מספיק לעומת מדינות אחרות. במקרה של חשד לקורונה, במקום לשלוח את כל הכיתה לבידוד אפשר לבצע בדיקות".
התחסנות בני הנוער: על מנת לפתוח את שנת הלימודים הבאה, תשפ"ב, באופן בטוח יותר - צריך שכמה שיותר מבאי מערכת החינוך יתחסנו. משרד הבריאות אמנם אישר לחסן תלמידים מעל גיל 12, ומדובר בתוספת של יותר מחצי מיליון תלמידים מתוך 2.2 מיליון במערכת שיכולים להתחסן. אלא שהנתונים מראים שהורים רבים עדיין חוששים לחסן את ילדיהם.
מהנתונים עולה כי מספר התלמידים שקיבלו חיסון ראשון, שני ומחלימים עומד על 372,500 מתוך כ־600,000 תלמידים בגילים אלה, כלומר שיעור כולל של כ־62%. חלק מהמנהלים ומהרשויות המקומיות ניסו לעודד חיסון של בני נוער שלא התחסנו עד כה (16-12) אך מי שקולו לא נשמע הוא משרד החינוך, שלא יצא בקמפיין תומך או בהצהרות.
מחסור בציוד: על מנת לאפשר לתלמידים מעוטי יכולת למידה מרחוק, משרד החינוך אמנם רכש כ־ 160 אלף מחשבים, אלא שלתלמידים רבים עדיין אין מחשב אישי (כשהם נאלצים לחלוק אותו עם אחיהם היכולת שלהם ללמוד פוחתת). נוסף על כך, חלק גדול מבתי הספר לא מתוקשבים ואין בהם ציוד המתאים ללמידה מתקדמת.
הכיתות הצפופות שגורמות לבידודים: צפיפות הכיתות במערכת החינוך הישראלית מזרזת את התפשטות המחלה. במשך התקופה הארוכה שהקורונה כאן לא נעשה שום שינוי במספר התלמידים בכיתה. הבעיה נובעת משלוש סיבות עיקריות - הראשונה היא מחסור במבנים ובכיתות לימוד, השנייה היא מחסור במורים שיכולים להיכנס וללמד אם אכן כל כיתה תחולק לשניים, ומעל הכל - תקציב. תוכנית כזאת דורשת מיליארדים. הבעיה היא שכל תלמיד חולה שוב מכניס לבידוד עשרות או אפילו מאות תלמידים. ילדי הגן או הכיתות הנמוכות שנמצאים בבידוד מאלצים גם את ההורים להישאר בבית.
התקציב מול משרד האוצר: סאגת התקציב שיוקצה להתמודדות עם הקורונה להפעלת מערכת החינוך בלטה בשנת הלימודים הקודמת. בסופו של דבר סיכמו השרים על תוספת של 4.2 מיליארד שקלים. לאור הצרכים והדרישות המתגברים, סביר שנראה גם הפעם מאבק בין משרד האוצר למשרד החינוך על הכסף. כך למשל, השרה שאשא־ביטון הצהירה כי כדי לחזק את מערכת החינוך יש לשוב ולהעסיק את 13 אלף עוזרי החינוך שגוייסו לכיתות ג'-ד', אלא שהעלות שלהם למערכת החינוך היתה 2.6 מיליארד שקלים וכלל לא בטוח שמשרד האוצר יאפשר את זה בכזאת קלות.
חילופי מנכ"ל ובעלי תפקידים במשרד החינוך: השרה הנכנסת יפעת שאשא־ביטון אמנם הביאה איתה רוחות חדשות של שינוי ותקווה אל מערכת החינוך, אלא שאיתה מגיע גם מנכ"ל משרד חינוך חדש שאינו מכיר מקרוב את המערכת. זה היום השני לתפקיד של המנכ"ל הנכנס יגאל סלוביק שמחליף את המנכ"ל עמית אדרי, שהיה אחראי להיערכות מערכת החינוך לקורונה בזמן קצר ובתקציב מוגבל ועשה עבודה טובה. המנכ"ל החדש מגיע עם צוות חדש, ועליו, יחד עם בעלי תפקידים אחרים שנכנסו רק עכשיו למשרד, ללמוד ולהכריע בפרק זמן קצר בנושאים קריטיים למערכת החינוך. הוא יצטרך לשבת מחדש עם ארגוני המורים, לדאוג לציוד ולמחשבים נוספים, שכן פתיחת שנת לימודים היא מבצע לוגיסטי מורכב.
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מחויב לשמירה של בטיחותם ובריאותם של התלמידים ועובדי ההוראה, ולאור זאת הוא יבטיח את כל המענים הנדרשים. המשרד יציג את תוכנית העבודה שלו בקרוב. אשר לעוזרי החינוך, בשלב זה אין מקום ללימודים בקפסולות, ולפיכך העסקתם בשלב זה אינה רלוונטית".
בהכנת הידיעה השתתפה מיטל יסעור בית־אור
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו