המורים חושפים בקבוצות סגורות: "יצאתי בוכה, בחיים לא הרגשתי כזו מושפלת"

אלימות מילולית ופיזית חסרת גבולות, חוסר משמעת וחשש מההורים שמגבים את הילדים. מצוקת עובדי ההוראה היא כבר עובדה ידועה וגלויה, שמוצאת ביטוי בקבוצות סגורות בהן הם משתפים את עמיתיהם למקצוע באירועים החריגים שאליהם הם נחשפים בכיתות.

"היום כבר באמת לא עמדתי בזה ויצאתי בוכה מהכיתה", כתבה מורה עם ותק של מעל 15 שנים "בחיים לא הרגשתי כזו מושפלת. וכבר כל שיעור מרגישה כמו שוטר מרימה את הקול יותר מאשר מדברת רגיל. עצוב לי, בושה להורים שלהם. התלמידים חסרי אמפתיה, כבוד והתנהגות בסיסית מינמלית בין בני אדם".

העדות הזאת מצטרפת למאות עדויות בקבוצות סגורות של מורות ומורים, אלא שבהעדר גורם שמטפל בבעיה, קבוצות עובדי ההוראה הפכו לכתובת שבה הם פורקים ומשתפים במה שעובר עליהם. בימים האחרונים התקריות הללו הגיעו לשיא חדש, עם מקרי אילמות חריגים של תלמידים כלפי מורים, תלמיד שהטיח את ראש סגנית המנהלת לרצפה וריתק אותה, תלמיד שזרק על סגנית מנהלת מגפון, מקלדת והכה אותה עם כבל חשמל ועוד.

מורה אחרת, שמלמדת בחינוך היסודי, תיארה את חוסר האונים והקושי להחזיק כיתה: "וואו נהיה ממש קשה ללמד. הילדים ביסודי לא סופרים אותי. עושים מה שהם רוצים, צועקים מתחצפים ובקושי עובדים. מגיעה הביתה ממש מותשת. נמאס לי".

עובדי הוראה ותיקים מבהירים כי מדובר בהתדרדרות שיטתית של השנים האחרונות. מורה בעל ותק רב כתב: "לא צריך לחזור מחו"ל כדי להבין שהמערכת כולה בפשיטת רגל. 22 שנה מורה ובשלוש שנים האחרונות רואה את ההתדרדרות וליבי כואב".

31% מהמורים מדווחים על שחיקה

אז למה משרד החינוך לא אמור להיות מופתע? סקר של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) שכלל עשרות אלפי מורים (27,092 מורים לכיתות א'-יב') ופורסם אתמול (רביעי) הראה ש-31% מהמורים דיווחו על שחיקה.

מחצית מהמורים (49%) טענו שהם מרגישים שמוטל עליהם עומס עבודה כבד מידי. רבע מהמורים (24%) טענו כי שהם חשים שהתעייפו מעבודתם בהוראה ו- 21% ציינו כי כי הם מתלבטים האם להמשיך לעסוק בהוראה. מהסקר עולה כי 9% מהמורים הרגישו לא בטוחים בבית הספר, 14% מהמורים חשים שהורי התלמידים מתערבים בנעשה בבית הספר באופן שמפריע לעבודתם. 6% מהמורים חשים מאוימים מצד התלמידים - שיפגעו בהם.

לדברי אביגיל סאמין, יו"ר שותפה בארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים" ומנהלת תיכון מקיף יהוד: "מערכת החינוך מצויה כיום במשבר עמוק ומתמשך, המתבטא בעזיבה המונית של מורים ומנהלים איכותיים, והתרוקנות מסלולי ההכשרה. מקובל לדבר על השכר כגורם למחסור במורים ובמנהלים, אבל מנהיגי השטח, מנהלי בתי הספר, יודעים לספר שהמשבר היום נובע בעיקר כתוצאה מחשיפה יומיומית לחוסר קבלת סמכות בית הספר, כרסום מתמיד בכבוד לאנשי המקצוע ואף אלימות מילולית ורגשית מצד תלמידים והורים".

 לדבריה, תלמידים מגלים שגם אם עברו על הכללים - אי אפשר להעניש אותם: "חוזרי מנכ"ל לקחו לבתי הספר את ה"מקל", שהוא אחד הכלים לחנך ולייצר גבולות ברורים. כדי לעצור את הסחף ולהשיב את מערכת החינוך למסלולה, נדרש שינוי תפיסתי ומערכתי - החזרת הסמכות והמוגנות לצוותים החינוכיים דרך עדכון והקפדה על חוזרי מנכ"ל המחזירים את הכלים לשטח, מתן גיבוי מלא ומעטפת הגנה משפטית ומקצועית. יש לאפשר למורים לחנך בבטחה ולמנהלים לנהל באוטונומיה מלאה".