מי ילמד את הילדים שלכם? אחד מכל חמישה מורים שוקל לעזוב

מי ילמד את הילדים שלכם אם המורים יחליטו לעזוב? בזמן שהתלמידים מגיעים מדי בוקר לכיתות, מורים רבים מתקשים להתמודד עם העומס והשחיקה שבמקצוע. סקר של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), שנערך בקרב 27,092 מורים בכיתות א'-י"ב, חושף תמונה מדאיגה: אחד מכל חמישה מורים מתלבט אם להמשיך בהוראה, כמעט שליש מדווחים על שחיקה וכמחצית חשים שעומס העבודה המוטל עליהם כבד מדי.

על פי הסקר, שנערך בשנת הלימודים תשפ"ה, 31% מהמורים דיווחו על שחיקה בעבודתם, לעומת 27% בשנה הקודמת. עוד עולה כי 49% מהמורים חשים שמוטל עליהם עומס עבודה כבד מדי, 24% מעידים שהתעייפו מעבודתם בהוראה ו-21% מתלבטים אם להמשיך לעסוק במקצוע. הנתונים מצטרפים לתלונות שנשמעות בשטח מצד מורים ואנשי חינוך על עומס העבודה והקשיים היומיומיים במערכת.

הממצאים מתפרסמים על רקע העימות המתמשך בין שר החינוך יואב קיש לראמ"ה, הגוף האחראי למדידה ולהערכת הישגי מערכת החינוך. בחודש אוקטובר הורה קיש על עצירת מבחני ההערכה הארציים ועל הקפאת שיתוף הפעולה עם הרשות, בעקבות מחלוקת על תוצאות המבחנים ואופן הצגתן. זאת, לאחר שדוח בדיקה שהוזמן לבחינת טענות השר קבע כי לא נמצאה תשתית עובדתית המטילה ספק במהימנות התוצאות, לצד ביקורת על אופן הצגת חלק מהממצאים.

האלימות מגיעה גם למורים

לצד העומס והשחיקה, המורים נאלצים להתמודד גם עם אלימות מצד תלמידים והורים. רק בשבועות האחרונים דווח על שורת תקיפות חמורות: בבית ספר בגולן תלמיד היכה מורה, משך בשערה והצמיד את ראשה לרצפה; בכפר סבא תלמיד נשך סגנית מנהלת ובעט בפניה, לאחר שבעבר שבר שתי אצבעות למורה; ובעמק חפר תלמידה תקפה מורה וסגנית מנהלת. מהסקר עולה כי 9% מהמורים אינם חשים בטוחים בבית הספר, ו-14% סבורים שהורי התלמידים מתערבים בנעשה במוסד החינוכי באופן שמפריע לעבודתם.

עוד עולה כי 7% מהמורים חשים מאוימים מצד הורים וחוששים מפגיעה פיזית, מפגיעה ברכושם, מתלונות שווא או מפגיעה ברשתות החברתיות. במקביל, 6% מהמורים חשים מאוימים מצד תלמידים וחוששים שיפגעו בהם. בחלוקה לפי סוגי בתי הספר, 10% מהמורים בבתי הספר היסודיים דוברי העברית דיווחו כי אינם חשים בטוחים במקום עבודתם. השיעור הגבוה ביותר נרשם בבתי הספר במזרח ירושלים, שם 14% מהמורים דיווחו על תחושת חוסר ביטחון.

שחוקים, אבל מרוצים

למרות הנתונים המדאיגים, מרבית המורים עדיין מביעים שביעות רצון מעבודתם. 89% מהמשיבים לסקר ציינו כי הם מרוצים מעבודתם כמורים, אך רק 65% חשים שהם מצליחים לחולל שינוי בבית הספר. כאשר בוחנים את כלל ההיגדים המרכיבים את מדד שביעות הרצון, שיעור המורים המרוצים עומד על 77%.

המורים שמביעים את שביעות הרצון הנמוכה ביותר הם אלה המלמדים בחטיבות הביניים, בכיתות ז'-ט'. הפער בין שביעות הרצון הגבוהה מהמקצוע לבין תחושות השחיקה והעומס מצביע על מציאות מורכבת: גם מורים שמוצאים משמעות בעבודתם מתמודדים עם קשיים שמשפיעים על חוויית ההוראה היומיומית שלהם, ולעיתים אף גורמים להם לשקול את המשך דרכם במערכת החינוך.

מהפכת ה-AI נתקעה בדרך

בשלוש השנים האחרונות מקדם משרד החינוך את שילוב הבינה המלאכותית במערכת החינוך, בין היתר באמצעות הכשרות מקצועיות למורים. אלא שנתוני הסקר מצביעים על פער בין ההשתתפות בהכשרות לבין תחושת המוכנות של אנשי ההוראה להשתמש בטכנולוגיה: 76% מהמורים השתתפו בפיתוח מקצועי בנושא השימוש בכלי בינה מלאכותית, אך רק 51% ציינו כי יש בידיהם הידע והכלים הדרושים כדי לסייע לתלמידיהם להשתמש בכלים אלה.

לצד האתגרים הטכנולוגיים, מורים רבים מדווחים גם על מחסור בתנאים בסיסיים לעבודתם. 26% מהמשיבים ציינו כי אין ברשותם תשתיות ותנאים מתאימים להוראה בבית הספר, בהם מקום לפגישות אישיות עם תלמידים, פינת עבודה או מחשבים. הנתונים ממחישים כי לצד ההשקעה בהכשרות ובטכנולוגיות חדשות, חלק מאנשי ההוראה עדיין מתקשים לקבל את התנאים הבסיסיים הדרושים לעבודתם השוטפת.

מה המורים באמת צריכים?

בשנת הלימודים תשפ"ה כלל הסקר לראשונה גם שאלה פתוחה, שבה התבקשו המורים להשיב: "מה יכול לשפר את חוויית עבודתכם בבית הספר?". שני נושאים בלטו בתשובותיהם: מעורבות הנהלת בית הספר והאמון שהיא מעניקה לצוות ההוראה (31%), לצד שיפור סביבת העבודה והתשתיות הפיזיות (31%).

התשובות מלמדות כי מעבר להתמודדות עם עומס העבודה והשחיקה, המורים מבקשים גם סביבה מקצועית תומכת ותנאים שיאפשרו להם לבצע את עבודתם. בעוד משרד החינוך מקדם שינויים טכנולוגיים ופדגוגיים, נתוני הסקר מעלים שאלות גם בנוגע לתנאים הבסיסיים של אנשי ההוראה וליכולתה של המערכת לשמר את מי שעומדים מדי בוקר מול התלמידים.