"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחדל במשרד החינוך: מידע על אלפי תלמידי החינוך המיוחד דלף

פרטים רפואיים ואישיים של תלמידים בחינוך החרדי נחשפו בקובץ שלא הוגן בסיסמה • הרשות להגנת הפרטיות קבעה: אירוע אבטחה חמור, המשרד הפר את החוק

| עודכן:
0השמעה
כיתה בחינוך החרדי (למצולמים אין קשר לכתבה) ,  אורן בן חקון (ארכיון)
כיתה בחינוך החרדי (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: אורן בן חקון (ארכיון)

מהלך שנועד לייעל את שיבוץ תלמידי החינוך המיוחד הסתיים בחשיפת מידע אישי ורפואי של כ-21 אלף ילדים. הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, שבדקה את הדליפה, קבעה כי משרד החינוך הפר את חוק הגנת הפרטיות ואת הוראות תקנות אבטחת המידע. בין הפרטים שהופצו ברשת: כתובות מגורים, פרטי לימודים, השתייכות דתית ופירוט על מוגבלויות התלמידים.

מידע נגיש לכולם

האירוע החל במאי 2024, כשעובדות במשרד החינוך ביקשו ליצור טופס דיגיטלי לשיבוץ תלמידים במוסדות החינוך המיוחד במגזר החרדי. הן הוציאו נתונים ממערכת המשמשת את המשרד, ריכזו אותם בקובץ וקישרו אליו טופס למילוי בידי מוסדות החינוך. הטופס הוגדר בהרשאה פתוחה, והקובץ עצמו לא הוגן בסיסמה, כך שכל מי שהחזיק בקישור אליו יכול היה לצפות במידע ולהורידו.

באותו חודש נשלח הקישור לטופס לבעלי תפקידים במוסדות החינוך החרדי, לכתובות דוא"ל ארגוניות ופרטיות, ללא מגבלה על העברתו לנמענים נוספים. בהמשך הגיע המידע לגורמים בלתי מורשים והופץ ברבים. משרד החינוך טען כי ככל הנראה אירעה תקלה נקודתית בהגדרת ההרשאות של אחד הטפסים, שאפשרה לגורם חיצוני להפעיל מנגנוני חיפוש ולאתר את קובץ הנתונים לאחר לחיצה על קישור.

האקרים מתקפת סייבר | צילום: Gemini

פרצת אבטחה חמורה

בעקבות פרסום בתקשורת על הדליפה פתחה הרשות במרץ 2025 בהליך פיקוח מנהלי. היא קבעה כי השימוש במידע והעברתו לגורמים בלתי מורשים מהווים אירוע אבטחה חמור כהגדרתו בתקנות. הבדיקה העלתה כי ניהול המערכת ותפעולה לא תאמו את החובה המוטלת על בעל מאגר מידע להבטיח את תקינותם.

לאחר בחינת הממצאים וטענות משרד החינוך, קבעה הרשות כי המשרד הפר את סעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות, המטיל על בעל מאגר אחריות לאבטחת המידע שבו, וכן שורה של הוראות בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר