בזמן שמדברים על החינוך החרדי כעושק כספי ציבור, הבנות החרדיות עוקפות את כולם

יש נתונים שקשה להתווכח איתם. כמו תוצאות מבחני הפיזה שפורסמו אתמול, ביום שלישי. בשנת 2025, הבנות החרדיות מובילות על פני הבנות בחינוך הממלכתי בהישגי מתמטיקה וקריאה. תמונה דומה הופיעה גם בתוצאות המבחן בשנת 2022, אבל השנה לראשונה הן השוו את הישגיהן לבנות החינוך הממלכתי גם במדעים.

אתם מבינים? חצי מהאוכלוסייה הכי מושמצת ועלובה היום במדינת ישראל, שנתפסת כאיום כלכלי, קבוצה פרזיטית שגוזלת משאבי ציבור ללא היכר, היא הבנות והנשים החרדיות, שתוצאות החינוך היסודי שלהן גבוהות מהממוצע הארצי.

מערכת החינוך הממלכתית בקריסה מתמשכת אל תוך עצמה, אבל האצבע המאשימה תמיד תונף אל החינוך החרדי, הוא הבעיה הכי גדולה של החברה הישראלית, נכון?

ועכשיו לחלק שבאמת צריך להכעיס אתכם: כל זה קורה על רקע פערי תקציב מבישים. תלמידה במוסד חינוך חרדי מקבלת מהמדינה הרבה פחות ממה שמקבלת חברתה בחינוך הממלכתי. בין היתר בגלל שרפורמת "אופק חדש", שהייתה אמורה להסדיר את מעמדן התקציבי והמשפטי של המורות והמוסדות החרדיים, עדיין תלויה ועומדת, גם בגלל עתירות של עמותות שמתנגדות למהלך. בפועל, יש תלמידות שלומדות בכיתות בקרוואנים, בצפיפות בלתי אפשרית, בתשתית שלא הייתה מתקבלת בשום מגזר אחר.

בד בבד, כמעט כל פוליטיקאי שעולה על במה מצהיר בגאון שהוא "ידאג לסגור" את הברז לחינוך החרדי, כי זה "עושק כספי ציבור". או כמו שיאיר לפיד הכריז במרץ השנה ביחס לכספים המועברים לחינוך החרדי: "הגיע הזמן שהציבור הישראלי יפסיק להיות הפרה החולבת של החרדים. לא ניתן להם להמשיך לגנוב".

אלה התוצאות של העושק הזה. תראו אותן.

מישהו כבר מתכונן להגיד: "אם זה אפשרי אצל הבנות, זה אפשרי גם אצל הבנים". נכון. הנתונים האלה מוכיחים שכשהחברה החרדית מחליטה לעשות משהו, היא תעשה אותו הכי טוב שאפשר. אותה תבנית חוזרת על עצמה גם מעבר ליסודי: בוגרות סמינרים חרדיים מובילות שנה אחר שנה במבחני לשכת רואי החשבון, ומצטיינות בציוני מה"ט.

תרבות של מוסר עבודה, משמעת למידה, וכבוד לצוותי ההוראה. תרבות שבה תלמידה לא קבורה בסמארטפון ולא שקועה ברשתות החברתיות בזמן שהיא אמורה ללמוד.

אז כן, יש הרבה בשורה בחינוך הממלכתי חרדי, ותדמיינו רגע מה יקרה אם בתי הספר לבנות חרדיות יעברו לפיקוח מלא, עם תקצוב שוויוני אמיתי ומעטפת פדגוגית ברמה שמקבלים תלמידים אחרים במדינה. השמיים הם הגבול. אבל הנתונים מוכיחים שגם במצבם הנוכחי, עם כל המחסור והדחיקה לשוליים, מוסדות החינוך החרדיים לבנות מוכיחים את עצמם. אז לפני שממהרים לקבור אותם, שווה לשאול מה בדיוק דחוף להחליף בהם.

וזה מוביל לשאלה הכואבת באמת: אם הפוטנציאל הזה כל כך עצום, למה הוא לא מתורגם להישגים כלכליים? אישה חרדית משתכרת היום כ-60 עד 70 אחוזים משכרה של אישה לא-חרדית. וזה לא רק עניין של היקפי משרה. גם בשכר השעתי יש פער. זה אומר שהמערכת מפסידה כישרון עצום, פשוט כי אין השקעה מספקת בהכשרות מקצועיות איכותיות, בליווי, וברשתות קשרים מקצועיות שיאפשרו לנשים חרדיות להשתלב בשוק העבודה בתנאים שוויוניים ולמצות את מה שהן כבר הוכיחו שהן מסוגלות לו.

אולי עסוקים מדי בלקבור את המערכות הקיימות, לפרק את האוטונומיה החרדית. אני מסכימה שיש המון מה לתקן עם המנגנונים הקיימים, תקצוב של חינוך ושל הכשרות מקצועיות חייב לבוא עם רגולציה מהודקת ובקרה מלאה על הכסף הציבורי. אבל כך נראית מערכת שחייבים להרוס מחר בבוקר?

בימים כל כך רווי שנאה, בתקופה ששמעתי שמכונה "עונת הציד של החרדים", אפשר לעצור רגע ולהסתכל על הנתונים האלה של בנות החינוך החרדי, ולנסות לשים בפרופורציה את המלחמה העקובה מדם שמתנהלת בחוץ. עבודה רבה לפנינו. בסוגיית הביטחון והשתלבות הגברים החרדים בשוק העבודה. במעורבות ואחריות אזרחית. אבל החינוך הוא הפתח, ותראו איזה תוצאות מניבה מערכת שאף אחד לא הכריח אותה לעשות זאת. איזה פוטנציאל אדיר קיים פה.

התמונה הזו צריכה לשמש תזכורת לכך שהחברה החרדית, וכרגע בראשה הבנות שלה, יכולה לתרום המון לכלכלה ולחברה הישראלית. רק לתרום? להוביל אותה! השאלה היחידה שנשארת היא אם נבחר לראות, בין היתר, גם את חצי הכוס המלאה, ולהשקיע בפוטנציאל שקיים, או להמשיך להילחם עם ה"בעיה" החרדית, ולדבר עליה רק כמחדל שצריך לפרק ולבנות מחדש כדי לפתור.