כשליש מהפעוטות בישראל (גילאי לידה עד 3) נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל על ידי המדינה, ובגילאי שנתיים עד שלוש קבוצה יכולה לכלול עד 30 פעוטות, לעומת 8 בלבד לפי המלצות האקדמיה האמריקנית. כך עולה מנתונים של "בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך", שמובילה עמותת 121 שמציגה תכנית לפתרון הבעיות בתחום.
>דוח מבקר על מעונות היום: משרד החינוך נכשל בשמירה על הפעוטות<<
"אגרום לכם לבכות": הקלטות הגננת שמציגה עצמה כמדריכת הורים // קרדיט תמונה: GettyImages
בישראל חיים כיום כ־550 אלף פעוטות בגילאי לידה עד שלוש, אך מערכת החינוך, שאמורה ללוות אותם בשנים הקריטיות ביותר להתפתחותם, נמצאת במשבר מתמשך. רק כ־40% מהפעוטות נמצאים במסגרות מפוקחות וכשליש נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל.
הפער בין ישראל למדינות המפותחות ניכר גם בהשקעה הציבורית. המדינה משקיעה בחינוך לגיל הרך פחות מעשירית מהממוצע במדינות ה-OECD. המשמעות היא שרוב הנטל הכלכלי מוטל על המשפחות: בישראל. ההורים מממנים כ־70% מעלות המעונות, לעומת כ־25% בלבד במדינות המפותחות.
בישראל, התנאים שבהם שוהים הפעוטות רחוקים מהמקובל בעולם. על פי החוק, בגילאי לידה עד 15 חודשים מוקצת מחנכת אחת לשישה פעוטות, לעומת שלושה בממוצע במדינות המפותחות. בגילאי 24-36 חודשים מטפלת המחנכת ב-11 פעוטות, לעומת שבעה בממוצע במדינות המפותחות.
הפער בולט גם בגודל הקבוצות. בגילאי לידה עד 15 חודשים לפי החוק בישראל קבוצה יכולה לכלול עד 20 פעוטות, לעומת שישה בלבד לפי המלצות האקדמיה האמריקנית. בגילאי 36-24 חודשים עד 30 פעוטות, לעומת שמונה בלבד לפי המלצות האקדמיה האמריקנית.
לצד הצפיפות, מערכת החינוך לגיל הרך מתמודדת עם משבר מתמשך בכוח האדם. גם הפיקוח על המסגרות חלקי. בישראל רק מסגרת שבה שבעה פעוטות ומעלה מחויבת ברישיון ובפיקוח, בעוד שבמדינות המפותחות, כל מסגרת נדרשת לרישיון.
שינוי חברתי
על רקע מצב זה מציגה שותפות "בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך״, שהקימה ומובילה עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, הצעה לתוכנית לאומית לחינוך בגילאי לידה עד שלוש. חינוך איכותי: התוכנית מציעה לצמצם משמעותית את מספר הפעוטות בכל קבוצה ולשפר את יחס הצוות לילדים.
לדוגמא: בגילאי 12-6 חודשים מוצע יחס של מחנכת אחת לשלושה פעוטות וקבוצה של עד תשעה ילדים ובגילאי 36-24 חודשים מחנכת אחת לשבעה פעוטות וקבוצה של עד 14 ילדים. בנוסף, מוצע כי בכל קבוצה תהיה מחנכת ראשית בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך.
חינוך מסובסד: התוכנית מציעה להגדיל משמעותית את השתתפות המדינה בעלות המסגרות כאשר תשלום ההורים הממוצע יעמוד על כ־2,000 שקלים - כשהטענה היא שבטווח הארוך מדובר בתועלת למשק והפחתת פשיעה.
"ישראל משקיעה עשירית מהממוצע"
טלי ניר, יו"ר מייסדת של עמותת 121, שמובילה את שותפות "בידיים טובות": "ישראל משקיעה בחינוך לגיל הרך רק עשירית מהממוצע במדינות המפותחות, ואנחנו רואים את התוצאות בשטח: המעונות צפופים, השכר של המחנכות נמוך וקשה לגייס ולשמר כוח אדם איכותי. המדינה צריכה להשקיע הרבה יותר בחינוך מלידה עד גיל שלוש. זה לא רק הדבר המוסרי והחברתי לעשות, זה גם ההשקעה הטובה ביותר כלכלית למדינה".
שותפות "בידיים טובות" קוראת למפלגות המתמודדות בבחירות להתחייב כי בממשלה הבאה יוקם צוות בין־משרדי בראשות משרד החינוך, שיגבש תוכנית לאומית לחינוך מלידה עד גיל שלוש וימליץ על הצעדים והתקציבים הנדרשים ליישומה. חלק מהמפלגות אכן ציינו במצע הבחירות שלהם את הנושא אלא שיש לומר הדרך לשם ארוכה וכוללת מהפכה שתיקח זמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו