הרפורמה בגיל הרך ובמעונות היום הייתה אמורה לעשות סדר, המדינה הוציאה מיליונים על מנת להסדיר את הנושא כולל אגף לגיל הרך במשרד החינוך. אך דוח מבקר המדינה מראה את אוזלת היד בכל הנוגע לתינוקו ופעוטות, בגילאי לידה עד 3. כיום, כ-212 אלף פעוטות מתחנכים ב-5,060 מעונות עם רישיון, אך רבים נמצאים במסגרות ללא רישיון ופיקוח.
קבלת רישיון להפעלת מעון מותנית בכך כי המעורבים לא הורשעו ולא הוגש נגדם כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות מעורב בהפעלת המעון.
אלא שבבדיקה עלה כי עשרות עבריינים עם רישום פלילי הפעילו מסגרות לגיל הרך: כ- 60 בשנת תשפ"ג וכ- 48 בעלי רישום פלילי בשנת תשפ"ד. בדוח מוזכרים מקרים בהם הממונה על רישום פלילי במשרד החינוך דיווח למחוזות על פסילת מעורבים בהפעלת מעון אך מנהלות תחום המעונות במחוזות לא ביצעו בדיקה במעון מכל מיני סיבות.
לפי חוק הפיקוח על המעונות (2022) מותר להפעיל מעון רק אם ניתן למפעיל רישיון. אולם בדיוק כמו בעבר, עלה שלמשרד החינוך אין כיום מידע מלא ומיפוי של כל המעונות שפעלו ללא רישיון, פרט לרשימה הראשונית שגיבש ביולי 2025 הכוללת 683 מעונות כאלו.
בביקורת עלה כי מספר המעונות הפרטיים שפעלו ברישיון אומנם עלה בכ-40% בשלוש שנים - מ-2,127 ל-2,994 אך באוקטובר 2025 עדיין לא היו למשרד החינוך נוהל או תוכנית כוללת לאיתור מעונות הפועלים ללא רישיון או לעידודם של מעונות כאמור לפעול ברישיון. מה עשו? המפקחות - ניסו לאתר באופן עצמאי מעונות שפעלו ללא רישיון.
"אגרום לכם לבכות": הקלטות הגננת שמציגה עצמה כמדריכת הורים // קרדיט תמונה: GettyImages
ומה קורה כשכבר יש רישיון? המפקחת לא תמיד מגיעה. מספר המפקחות על המעונות אומנם עלה מ- 25 לכמות של 61 מפקחות (שנת 2024). זה אומר שבממוצע ארצי מספר המעונות שבאחריות כל מפקחת היה רב: כ-83 מעונות. מהדוח עולה כי ב-14% מהמעונות במחוזות שנבדקו לא בוצע אף לא ביקור פיקוח אחד וב-43% מהמעונות במחוזות שנבדקו בוצע ביקור אחד בלבד. כלומר, ביותר ממחצית המעונות ברישיון בוצעה ביקורת אחת או לא בוצעה כלל.
לפי נתוני המשטרה, בשנים 2017 - 2024 נפתחו 2,473 תיקי משטרה בחשד לעבירות כלפי פעוטות עד גיל שלוש במסגרות לפעוטות בגין תקיפת קטין או התעללות, ובמחצית הראשונה של שנת 2025 נפתחו 278 תיקים כאלה.
בביקורת התגלה כי בלא מעט ממעונות יום יש מפגעים בטיחותיים ושיעור גדול מהמעונות שנבדקו (58% בשנה"ל התשפ"ד ו-53% בשנה"ל התשפ"ה) לא הציגו במבדקי הבטיחות את כל האישורים כשהם תקינים כנדרש. בדוח נכתב כי "משרד החינוך לא ביצע מעקב מלא ואפקטיבי אחר תיקון ליקויי הבטיחות שעלו ולא תיעד כנדרש את ההליך שביצע בנושא קבלת הדיווחים של המעונות על תיקון הליקויים, והדבר מעמיד את הפעוטות במעונות האלה בסיכון מהותי בשל ליקויי בטיחות".
עוד עולה מהדו"ח, כי יישום חוק המצלמות שנועד להגביר את ההגנה על פעוטות ולספק שקיפות במעונות לוקה בחסר. מתוך כ־3,300 מעונות שנבדקו, בכ־4% כלל לא הותקנו מצלמות, למרות שהתקנתן היא תנאי לרישיון.
בנוסף, בכ־31% מהמעונות המוכרים ובכ־89% מהמעונות הפרטיים לא הותקנה מערכת ניטור לפעילות המצלמות וההקלטות, ובחלק גדול מהמקרים נרשמו תקלות ממושכות.
עוד עולה כי ביותר ממחצית המעונות שנבדקו הייתה תקלה במצלמות שנמשכה שלושה חודשים רצופים לפחות, וכי במשרד החינוך אין מערכת נתונים מלאה על מקרים חריגים, תלונות או שימוש בפועל בצילומים לצורכי חקירה ואכיפה. המבקר מציין כי היעדר תמונת מצב מסודרת פוגע ביכולת להעריך את יעילות המצלמות ואת תרומתן להגנה על הילדים.
גם בתחום שמירת החומרים התגלו ליקויים: על פי החוק יש לשמור את הצילומים 30 יום, אך בכ־14% מהמעונות שנבדקו נמצאו מקרים שבהם החומרים לא נשמרו כנדרש ואף "נעלמו" או נמחקו.
עמותת 121, המובילה את שותפות "בידיים טובות":
"דוח מבקר המדינה מאשר את מה שאנחנו מתריעים עליו כבר שנים: החינוך לגיל הרך נמצא במשבר מערכתי. רק 38% מהפעוטות נמצאים במסגרות ברישיון, והפיקוח גם עליהן אינו מספק. ישראל משקיעה בגיל הרך רק עשירית מממוצע מדינות ה-OECD. הפתרון הוא תוכנית לאומית שתכלול אסדרה, פיקוח אפקטיבי והשקעה משמעותית במחנכות ובאיכות החינוך."
