במשך שנים ארוכות תיק החינוך נחשב במערכת הפוליטית לתפוח אדמה לוהט שאיש לא באמת רצה בו, גם אם דיבר אחרת אחרי שקיבל אותו. איישו אותו בעיקר פוליטיקאים עם קריירה צבאית כמו יואב גלנט, רפי פרץ ויואב קיש. תקציב משרד החינוך, כמעט 100 מיליארד שקלים, הוא מהגדולים במשרדי הממשלה, אבל הוא סובל ממבנה מסורבל, מעימותים עם ארגוני המורים ומטענות לפוליטיזציה גוברת.
יו"ר ארגון המורים במתקפה על שר החינוך קיש
נראה שלקראת הבחירות הקרובות, המשוואה הזו משתנה והמאבק על הלשכה ברחוב שבטי ישראל בירושלים הופך לאחד המעניינים, עם לא פחות משבעה מועמדים שונים הלוטשים עיניים לתפקיד ועוד אחד שרומז לכך.
רק בסוף השבוע האחרון העניק רן ארז, יו"ר ארגון המורים, לשר החינוך הנוכחי יואב קיש ציון "נכשל", טען שלישראל דרוש שר חינוך, והזהיר את שר או שרת החינוך הבאים באומרו: "אנחנו לא פיונים. אם הוא לא יידע לשתף פעולה, יקרה לו מה שקרה ללימור לבנת ויולי תמיר". קיש טען בתגובה שלרן ארז אין הישג משמעותי אחד שהשיג עבור המורים.
הליכוד | יואב קיש, גילה גמליאל וקטי שטרית
בליכוד מסתמן מאבק פנימי יצרי במיוחד בין שלושה מועמדים: למרות ביקורת על הישגי התלמידים והחלטות שנויות במחלוקת בתקופתו, השר הנוכחי, יואב קיש, רוצה להמשיך לקדנציה נוספת ומציע חזון של מערכת חינוך המשלבת מצוינות, חדשנות וזהות שמכינה תלמידים לעתיד. אם ימונה, ישלים את תוכנית הבינה המלאכותית וינסה להחזיר את תלמידי ישראל להוביל במבחנים הבינ"ל במסגרת תוכנית "ישראל ריאלית".
נוסף על כך, הוא מבקש להמשיך בתוכנית "שורשים" לחיזוק הזהות היהודית וינסה לקדם את תוכנית "ניו דיל בחינוך" - שתשנה את פני מערכת החינוך, באמצעות צמצום מספר התלמידים בכיתות לכ־20 ילדים ומעבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים.
מולו מתייצבת ח"כ קטי שטרית, הידועה בסגנונה התקיף ובמאבקה באקדמיה. לטענתה, לאחר שנים של חוסר ודאות, מלחמות ומשברים, הגיע הזמן שמערכת החינוך תחזור לראות כל ילד באמת. תוכנית הדגל שלה כוללת צמצום מספר התלמידים בכיתות עד 22, לצד השקעה בחוסן הנפשי. עוד היא רוצה להתמקד במניעת חרמות ובחיזוק הקשרים החברתיים.
מועמדת נוספת היא השרה גילה גמליאל. החזון שלה מושתת על "החיבור שבין ערכים ומצוינות והבטחת מימוש הפוטנציאל של כל תלמידה ותלמיד - לא באמצעות שינון, אלא דרך הקניית אוריינות מעמיקה ויכולות של למידה עצמאית". לדבריה, עלינו למנף טכנולוגיה וללמד את ילדינו איך ללמוד לבד ולהסתגל.
ישר! | מתן כהנא
השר לשעבר מתן כהנא אמנם טרם יצא בהצהרה פומבית רשמית על רצונו בתיק החינוך, אך הוא זה שמוביל את התוכנית החינוכית והמצע של המפלגה החדשה. התוכנית החינוכית כוללת צמצום במבחני הבגרות החיצוניים, מעבר למבחני מיומנויות ובינה מלאכותית ואולטימטום תקציבי חריף למוסדות החרדיים שלא ישלבו לימודי ליבה.
התוכנית מציעה להקים מסלולי העסקה מקבילים המבוססים על איכות, ביצועים ותפוקות - ולא על ותק. בגילי לידה עד 3 הכוונה היא להכשיר ולתמרץ כלכלית מטפלות, לצד הרחבת הסבסוד לזוגות הורים משרתים ועובדים.
ביחד | ח"כ מירב כהן
ח"כ מירב כהן, לשעבר השרה לשוויון חברתי, מסמנת את תיק החינוך כיעד אסטרטגי. הרשימה הציגה את תוכנית המפלגה ל"פינוי־בינוי" של המערכת, שתעביר את ניהול בתי הספר לרשויות המקומיות, לצד דרישה ללימודי ליבה אחידים לכל התלמידים.
כהן טוענת כי טיפול בתשתיות יאפשר להפוך את מערכת החינוך הישראלית לטובה בעולם. היא מתחייבת לחזק את מעמד צוותי ההוראה כדי למשוך את האנשים הטובים ביותר: יותר סמכויות לשטח וגמישות פדגוגית שתאפשר למידה מותאמת ויצירתית, גיבוי אמיתי למורים ולמנהלים, שיפור תנאי העבודה והשכר ועוד.
לצד זה, היא שואפת לחבר את החברה החרדית לישראליות דרך החינוך הממלכתי.
הדמוקרטים | רם שפע ונעמה לזימי
ח"כ נעמה לזימי מובילה קו חברתי־סוציאליסטי ומדגישה את הצורך בחיזוק מעמד המורים ובצמצום פערים. היא הציגה תוכנית פעולה הכוללת "טיפול במשבר ההוראה והפסקת הרדיפה של עובדי ההוראה, שכולל העלאת שכר הבסיס למורים, הרחבת האוטונומיה והעצמאות המקצועית וצמצום כיתות הלימוד".
היא מבטיחה גם תקצוב שוויוני והוגן של בתי הספר לפי קריטריונים אחידים ושקופים, חיזוק החינוך לדמוקרטיה והפסקת מימון למוסדות שאינם מלמדים מקצועות ליבה.
מולה הח"כ לשעבר רם שפע, בעל תעודת הוראה ולשעבר יו"ר ועדת החינוך של הכנסת. החזון שלו הוא להפוך את מערכת החינוך לעוגן הערכי והדמוקרטי של ישראל.
תוכנית הדגל שלו מתמקדת בחיזוק החינוך הממלכתי - לימודי ליבה לכולם, שדרוג מעמד המורה, צמצום פערים ותוכניות לימוד לערכי דמוקרטיה, שלום וביטחון.
כחול לבן | מיכאל ביטון
ח"כ מיכאל ביטון, כמי שגדל בפריפריה, שואף לחזק את החינוך הממלכתי, להעניק שוויון הזדמנויות בעזרת תקצוב דיפרנציאלי שייתן עדיפות לילדים מרקע מוחלש, לעודד מסגרות שבהן לומדים יחד תלמידים דתיים, מסורתיים וחילונים, ולהרחיב את פריסת בתי הספר הממלכתיים־חרדיים שבהם לומדים מקצועות ליבה.
לצד זה, הוא דוגל בהשקעה במורים בראשית דרכם ובביטול הדרגתי של תשלומי ההורים, לצד הגדלת ההשקעה בחינוך הבלתי פורמלי שיכלול תמיכה בתנועות הנוער, באמנויות ובפעילויות חינוכיות משלימות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו