דניאלה גלבוע שרה וריגשה: "החיים הם מתנה"

שורדת השבי הופיעה בוועידת המחויבות לחינוך ממלכתי-עברי, וסיפרה על השיר שליווה אותה במנהרות • איך שמרה על זהותה היהודית גם בעומק האדמה? • צפו בביצוע

דניאלה גלבוע שרה בוועידת המחויבות לחינוך ממלכתי-עברי. צילום: אורן בן חקון

בוועידת החינוך הממלכתי-עברי שנערכה היום (שלישי) בתל אביב, נרשם רגע מרגש במיוחד, כאשר שורדת השבי דניאלה גלבוע שיתפה במונולוג חשוף על המאבק הנפשי והרוחני לשמירה על הזהות והשפיות בימי השבי הממושכים ברצועת עזה.

גלבוע תיארה כיצד דווקא בתוך הניתוק המוחלט והסביבה הזרה, הפכו התרבות, המסורת והמוזיקה הישראלית לעוגן ההישרדותי המרכזי שלה ושל חברותיה.

״טוב, האמת שכשהייתי בשבי, בגלל שהכל מסביבנו היה תמיד התרבות הערבית, לאט לאט את מרגישת שאת מתחילה לאבד את הזהות היהודית שלך״, שיתפה גלבוע בקול רועד.

דניאלה גלבוע שרה בוועידת המחויבות לחינוך ממלכתי-עברי

״הרגשנו את האווירה של יום שישי גם בעזה״

גלבוע חשפה כי אחד החיבורים החזקים ביותר לישראליות וליהדות עבורן היה השיר המוכר ״מתנות קטנות״, שהפך להמנון של תקווה ושל שפיות בתוך התופת: ״אני חושבת ש'מתנות קטנות', השיר הזה ליווה אותנו שם בין היתר, עם עוד הרבה שירים שבעצם חיברו אותנו עמוק עמוק למה שאנחנו בתור יהודים חווים, בצורה הכי מיוחדת שיש״.

היא תיארה תופעה מדהימה שליוותה אותן לאורך ימי הלחימה והשבי, בכל פעם שהשבוע הגיע לסיומו: ״יום שישי, אווירה כזו מיוחדת שאי אפשר להסביר, אני חושבת. הרגשנו את אותה אווירה גם שם בעזה. תמיד כשהיה מגיע יום שישי פשוט יש משהו באוויר. כמו בשיר, 'מתנות קטנות', זה משהו שאי אפשר להסביר – פשוט מרגישים ביום שישי את האווירה הזו״.

דניאלה גלבוע וגילי רומן בוועידת המחויבות לחינוך ממלכתי-עברי, צילום: גדעון מרקוביץ'

פרופורציה חדשה לחיים

מעבר לחיבור התרבותי והדתי של יום שישי, גלבוע סיפרה כיצד המילים של השיר קיבלו משמעות פיזית וקיומית עמוקה בתוך המציאות הקשה של השבי, וכיצד הן עיצבו מחדש את האופן שבו היא מתבוננת על העולם מאז שחזרה.

״מעבר לזה גם, 'מתנות קטנות', המשפט הזה – פתאום כל דבר פשוט מוערך כמתנה, כל דבר הכי קטן״, סיכמה גלבוע את דבריה החזקים, והשאירה את קהל הוועידה עם מסר שייחרט בלבבות: ״החיים האלה זה מתנה. באמת, כל דבר הכי קטן הוא מתנה. אני חושבת שהשיר הזה פשוט מדויק״.

עוד אמרה גלבוע: "אני חושבת שיש מקום היום לשלב אולי בשיעורים לילדים הבעה, כתיבה, להביע את עצמך - ואולי ליצור מזה איזשהו משהו אם מישהו ירצה לעשות עם זה משהו מוזיקלי. אבל אני חושבת שהרבה ילדים היום שומרים בבטן. מעבר לתקופה שאנחנו חווים בתור עם ומדינה, גם הנוער חווה את זה. אני חושבת שצריך לתת להם מקום להביע את הרגשות שלהם". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר